מטלת מנחה (ממ"ן) 15 במסגרת קורס שמספרו 10205 – מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים המושג "בקרת נשק" מתייחס לתהליכי בקרת נשק שונים, לסוגים שונים של הסכמים העוסקים בבקרת נשק ולחקר האמצעים להשגת בטחון לאומי לאור יכולתן ההרסניות של מערכות נשק. תחום בקרת הנשק מדגיש את יסוד היציבות הבין מדינתית לאור הצורך להתמודד עם הסכנות הטמונות בהתבסס על יכולת ניהול הקשרים בין שתי מעצמות עויינות החמושות בנשק גרעיני, זאת במטרה לייצב את היחסים בין הצדדים, לשפר את יכולתם להעריך את כוונות האחר ולצמצם את הסיכון להחמרה ביחסים וליצירת עימות גרעיני. במסגרת זו, ננקטים צעדים לבניית אמון וביטחון, כאשר היחסים בין המדינות מעוצבים ומטופחים באמצעות בקרת הנשק. בניגוד לכך, פרוק הנשק יושמה בעיקר על ידי האו"ם. הסכמים של פרוק מנשק מתמקדים בצורך לשלוט בתוצאות ההרסניות העלולות להגרם באמצעות כלי נשק קונבנציונלים ושאינם קונבנציונלים ובניסיון למנוע שימוש, פיתוח ואחזקת כלי נשק אלו. במסגרת זו, ההסכמים מציבים תנאים מחייבים ולא בכדי לטפח יחסים בין מדינתיים (לנדאו, 2004). מנתונים המוצגים אצל קלדיקוט (2007), בעולם ישנן 30,000 פצצות גרעין, כאשר 97% מתוכן נמצאות בידיהן של ארצות – הברית ורוסיה. ביחסים בין מעצמות אלו, בקרת הנשק נקשרת לענייני ביטחון לאומי ומדיניות ביטחון. נושאה של הצעת מחקר זו הנה מרוץ החימוש הגרעיני והשפעתו על הקושי לפתור סכסוכים בינלאומיים. במסגרת זו עולה השאלה-