ממ"ן 14 – ירושלים לדורותיה – ציון 92
נושאים: השוואה בין כיבושים של העיר, ניתוח איגרת, צלאח אל דין, פרדריך השני שאלה 1
רקע
רקע היסטורי-פוליטי: בשני המקרים המניעים לכיבוש היו שילוב של אידיאולוגיה דתית וסיבות פרגמטיות יותר. במילים אחרות, המוטיבציה הדתית לא הייתה לבדה מספיקה בכדי להביא לכדי מעשה, והיו דרושות סיבות נלוות 'ארציות' בכדי לנסות לכבוש את ירושלים. בעבור הנוצרים היו אלו התפתחויות חברתיות וכלכליות שהולידו רצון להתרחבות ואולי אף קידום הכלכלה דרך מפעל צבאי. בנוסף, מצבה הרעוע של האימפריה הביזנטית מול הסלג'וקים ובתוך עצמה היווה מוטיבציה בעבור הנצרות המערבית לחוש לעזרתה ובכך לאחות את הקרע בין הכנסיות. בעבור המוסלמים שימשה האג'נדה הדתית וירושלים כסמל שלה בכדי להוות גורם מדיני מאחד בתוך העולם המוסלמי והיא שימשה שלושה דורות של מנהיגים (זנגי, נור אלדין וצלאח אלדין) במטרתם להשיג שליטה אחידה על העולם המוסלמי. בנוסף, עם השלמת כיבושיו של צלאח אלדין בסוריה ובעיראק נודעה לירושלים ואזורה חשיבות אסטרטגית בתווך בין אזורים אלו ומצרים, ולכיבושה הייתה כעת גם הצדקה מעשית.