המחלקה לאמנויות אמנות ויהדות בעת העתיקה ובימי הביניים  2 נק"ז , תשע"א הערות כלליות הקורס עוסק בהיבטים שונים של אמנות ויהדות ותרבות חזותית בקרב העם היהודי לדורותיו בעת העתיקה ובימי הביניים: שאלת הדיבר השני ואמנות פיגורטיבית, איקונוגרפיה יהודית, חילופי תרבות עם דתות ועמים אחרים ועוד. אנו נדון בשאלות שונות הקשורות לבית הכנסת, שורשי בית הכנסת כמוסד וכבניין, אדריכלות בתי הכנסת, שרידים ארכיאולוגים, ציורי קיר ורצפות פסיפס. נושאים אחרים כוללים איור כתבי הקודש והמעבר מכתבי יד לדפוס.
2 1.2.2011
שיעור 1: ראשית בתי הכנסת איבטה אומנות יהודית, כתב יש מאויר עם דמויות האדם , אשכנזי, 1233, וירצבורג. האמן לא יהודי. הציור צויר ע"י צייר לא יהודי. בתק' המודרנית ההגדרה יותר נזילה. כתבי יד שנעשו על ידי נוצרים עדיין יהודיים בגלל התוכן. אומנות התפתח ב120 שנים. החוקרים טענו כי ביהדות אין אומנות. אומנות זו אינה נפוצה, לא מוכרת.
האומנות היא ימה"ב. הדיבר השני- לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה.
למרות שיש ציור מתחת לזה. בצלאל בן אורי שבנה את כלי המשכן , ציווי אלוהי. כל עוד זה ציווי עליון אז מותר, לעשות אפילו פסלים. תק' סוף בית שני, עד חורבן הבית יש כמה בתי כנסת, עיקר הממצאים הם אחרי החורבן. מקום התכנסות ותפילות, קריאה בתורה , כבר מתק' המקרא. ניסו למצוא את המוקדמים , עובדים לחפירות ארכיאולוגיות. ישראל לווין מבתי כנסת פעילים וקיימים ואז נחזור אחורה. המקומות היו בשערי העיר. עדות קדומה לבית כנסת , ביוונית, מאה ראשונה לספירה, בירושלים. לומדים מה התפקיד- קריאה תורה, לימוד מצוות. שער העיר- ממשית, מקום הפעילות, הסוחרים, להכיר מה חדש, השוק. מי שיכנס יראה מה קורה בעיר. היו חדרים שבהם ישב השופט או פעילויות שונות. בתק' הלנניסטית שונה לכך שהשוק , משפט עברו לתוך העיר. יהודים יכלו לשבת בערים המפוזרות, אבל המקומות הציבור עברו למקום אחר. היהודים בנו מקומות משלהם- בתי כנסת. בספרי המכבים לא מצאו את גזרות על בתי כנסת, מסופר על גזרות על בתי מקדש ומילה. הרוב בגליל ובצפון. מעט בדרום. חלוקת התפקידים- ארכיסינגוגוס (ראש בית הכנסת), חזן-להודיע ששבת נכנסה, ש"ץ-מנהל את התפילות, לא מסודר מספיק. קהילות שונות בנוסחים שונים, סופר קורא-את התורה, מתורגם-מדרשים באמצעות תרגום על התורה בארמיתן, דרשן-מלומד או אורח שנושא את הדרשה, בסיס למדרשים.
הציווי עצמו לגבי כיוון התפילה הוא מתוספתא, חז"ל, סוף בית שני. בחוץ לארץ לכיוון א"י, בארץ למז'. לעבר בית המקדש.
המטרה הייתה שבתי כנסת בצפון מתפללים דרומה. הוא ממוקם במקום גבוה ומפואר, כל עוד יש אוטונומיה. שלטון זר לא מאפשר זאת, הבית כנסת לא יהיה מפואר מהכנסייה. בתק' הקדומה אין ארון קודש. הוא היה נייד. מחצלות או ספסלים. עזרת נשים לא הייתה , המוקדם היה בספרד במאה ה14.
אבי יונה- החלוקה לתק', מאה 3,4 – סוג קדום- מעין באזיליקה ללא אפסיס , סוג מעבר-פסיפס ואבן, גיאומטרי, מאה 5-7, סוג מאוחר- כלי משכן וסצנות נרטיביות. תלוי טופוגרפיה ואוכ'.
גמלא, רמת הגולן, מאה הראשונה, עמודים שיוצרים צורת לב. עמודי בזלת שבא מן האזור שמוזיל את תהליך הבנייה. מצדה, בתק' המרד הגדול, מבנה  קטן. הרודיון, שלבים שונים ומקום מבוצר. מ4 עמודים ל6 עמודים. גם מבית הכנסת הקדושה נשמרת , גם אם עבר הסבה. גליל, בית כנסת בברעם, מאה 3 , נשמרה חזית, שלושה פתחים שונים, חזית סורית. בית כנסת גדול לפי כמות העמודים. כפר נחום, מאה 3,4,5 נוספה חצר, כותרות קורנתיות, קהילה שיכולה לייבא אבנים. צורת הספסלים. עיטורים אופיינים לבית כנסת, בית המקדש וארון הקודש. החזרה לבית המקדש של ארון הברית בבתי הכנסת. מגן דוד לא היה בהקשר כמו תק' המודרנית. עין נשוט, בגולן, מאה 5, ברגע שארון הקודש הוא רהיט קבוע גם הכניסה הייתה בצד דרום. שינו זאת כדי לא להפנות גב לארון. העיטורים הם  הביצה והרומח, מנורה בעיקר המאה ה5. בסיס הוא הסצנה של דניאל בגוב האריות.
שהסגנון הוא פיגורטיבי ויתר חשיבות על התוכן. פחות נטורליסטית , העמדה של אורנס, המתפלל. איקונוגרפיה שנשארה. עין גדי, מאה 3-6, שחזור של בית כנסת, תיארוך לפי מטבעות שנמצאו, השריפה הסופית במאה ה-6. הכניסה הייתה מ2 צדדים, נכנסים לתוך המבנה עצמו שיש אגן טבילה. בפנים יש פסיפסים, כתובות בארמית, תיאורים של טווסים וגיאומטריה. המנורה חוזרת ממאה חמישית , על הרצפה. צורות של עופות, רעיונות גאולה. אוצר הגנוז בעין גדי- מנורה גביעים, פך שמן. מצאו שהיה גנוז מאחורי הארון שלא נפגע וחלקי מגילה. לזכר המקדש, הלכות של איסור של 7 הקנים, כדי לא לבזות את זכר המנורה. רצפות פסיפס, מעין גדי, העיטור באבנים שונות.
הסידור מסביב לציפורים משטח אותם. הייתה קהילה יחסית גדולה מכתבי הכנסייה. היה לה תקציב לשפץ שוב. שושלת הדורות, מבריאת העולם עד האומות, המזלות ולא מצוירים, חודשים, כתובות שמצאו בבתי כנסת שונים. שלושת האבות, שלושת החברים של דניאל. ברכות וקללות, מי שטוב ומי שרע. שורה של קללות, אזהרה ממשית, לשון הרע לגויים- איסור לגויים ומסכן את כל העיירה, גילוי סוד העיירה- רעיונות שמתקיימים בקהילה.
מאגיה, הדין ניתן בידי שמיים. הקהילה היא אינה חילונית. אחר כך התורמים שזכורים לטובה שעשו הרבה. יבגני      שיעור 1   21.2.10 רש"י, פירוש המקרא, וירצבורג 1233
כתב יד יהודי אך האמן נוצרי. האם מדובר בכל זאת בכתב ידי יהודי? הבעיה העיקרית של אמנות יהודית בימי הביניים היא בדיבר השני: "לא תעשה לך שום פסל ושום תמונה".
בצלאל בן אורי האמן היהודי הראשון. ניתנה לו הוראה אלהית לבנות את כלי המשכן. ארון הקודש וכו.. כל עוד מדובר היה בציווי עליון מותר היה לייצר אפילו פסלים. סוף תקופת בית שני עד לחורבן הבית מכירים מספר בתי כנסת. אך עיקר הממצאים הם אחרי החורבן משום שנוצר