יחידה 1 – מבוא
פסיכולוגיה – פגישה ראשונה.
פסיכולוגיה – psyche – נפש, logos – לימוד, חקירה. מכאן שפסיכולוגיה היא חקר הנפש. "מדע של חיי הנפש". ישנם הטוענים שעל הפסיכולוגיה לחקור את ההתנהגות הסמויה, תהליכים נפשיים ויש הטוענים שעל הפסיכולוגיה לחקור את ההתנהגות הגלויה. כיום נהוג לשלב בין השניים.
שינה שקטה ושינה פעילה – ההבדל בין השתיים הוא מצב הדופק הנשימה והעיניים.
בשינה שקטה הנשימה והדופק איטיים וסדורים ואין העיניים זזות, להבדיל משינה פעילה בה הדופק והנשימה מואצים והעיניים זזות במהירות.
מתח שרירים, גלי מוח, תנועות עיניים מהירות (REM) – שלושה מדדים לשינה במחקר פיזיולוגי. שינה פרדוקסלית – כינוי לשלב החלימה בשינה.
כינוי זה הוטבע עקב כך שדווקא בשינה פעילה, בזמן של חלימה, השרירים נמצאים בשיא הרגיעה שלהם.
המודע (פסיכואנליזה) – 'מחסן' בו שמורים מחשבות זיכרונות ורגשות, הניתנים לשליפה בכל עת.
הלא מודע – חוויות לא נעימות או אסורות המודחקות מן המודע. הנגישות מוגבלת ולעיתים בלתי אפשרית.
תצפית ואינטרוספקציה – תצפית, פשוטו כמשמעו, משותף לכלל ענפי המדע. אינטרוספקציה היא שיטה המיוחדת לענף הפסיכולוגיה – הנבדקים מתבקשים 'להסתכל' לעולמם הפנימי ולדווח על רגשות, תחושות וחוויות בבדיקה.
גישות בפסיכולוגיה.
הגישה אישים מרכזיים מטרות שיטת המחקר משותף/מייחד אמפיריציזם /נייטיביזם סטרוקטורליזם וונדט, טיצ'נר לזהות את המבנה של התודעה, החוויה המודעת. מה הן היחידות  המרכיבות אותה. הנחת היסוד: התודעה מורכבת מ- 3 רכיבים: תחושות, רגשות ודימויים אינטרו-ספקציה   חיפוש אלמנטים / סטרוקטורות המשותפים לכל בני האדם נייטביזם (המבנים המנטלים מולדים) פונקציונליזם ויליאם ג'יימס לחקור את תהליכי התודעה ותפקידיהם. חקרו התנהגות ולא מבנה. השאלה איננה מהי התודעה  אלא מה תפקידה; כיצד התופעה משרתת את האדם? איך מסתגל האדם לסביבה?
תצפית חיפוש הייחוד שבכל אדם אמפיריציזם: לסביבה יש תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה ביהייביוריזם ווטסון, סקינר, פאבלוב, ת'ורנדייק לחקור את תהליך הלמידה ואת תוצאות השינויים בסביבה ובהתנהגות. הנחת היסוד: כל התנהגות (אנוש/בע"ח) מושתתת על אותם עקרונות למידה בסיסיים. (גישה החוקרת את הנצפה בלבד בודקת את הקשר בין גירוי לתגובה) תצפית בלבד חיפוש חוקים וכללים המשותפים לכל האורגניזמים (לבני האדם ולבעלי החיים כאחד) אמפיריציזם: ההתנהגות והאישיות מעוצבות ע"י הלמידה גשטלט ורטהיימר, קוהלר, קופקה לחקור תהליכים תפיסתיים ותהליכים מנטליים אחרים. הנחת היסוד: השלם הוא יותר מסכום חלקיו – לא ניתן להבין חוויה רק על סמך פירוק וצירוף מרכיביה; אינטרוספקציה חיפוש התבניות התפיסתיות המשותפות לכלל בני האדם נייטביזם (דפוסי הארגון התפיסתי טבועים באדם מלידה) פסיכואנליזה פרויד וממשיכיו לחקור את מבנה האישיות וההפרעות הנפשיות, מתוך מטרה ליצור שיטה טיפולית. הנחת היסוד: ההתנהגות מונעת ע"י דחפים לא מודעים (מין ותוקפנות) תצפית קלינית (טיפול או אבחון קליני) הדחפים הבסיסיים ומסלול ההתפתחות הנפשית משותפים לבני האדם (ישנם מודלים מוכללים) נייטביזם (הדחפים הלא מודעים השולטים בהתנהגות הינם מולדים) הומניזם – אקזיסטנציאליזם מאסלו, רוג'רס ניסיון להבין את האדם ולא להסבירו. הנחת היסוד: יש להתבסס על החוויה האישית הפנימית, כפי שהאדם חווה אותה באופן סובייקטיבי (ולא לפי תיאוריות שמגבילות את ההבנה) האדם שואף להגשמה עצמית ולמציאת משמעות בחייו פנומנולוגיה בטיפול קליני התנגדו לקביעת הכללות. כל אדם בעל תופעה ייחודית-חד פעמית ולא ניתן להסבירה באמצעות כללים ואמיתות אוניברסליים ישנם גורמים מולדים, אך ניתנת השפעה לסביבה בעיצוב התפתחותו וגדילתו של האדם קשרים, גירוי ותגובה (ביהיוויוריזם) – קשרים הינם בין גירויים ותגובות. גירוי ותגובה הם מרכיבים של התנהגות (להבדיל ממרכיבי תודעה) רפלקס מותנה ורפלקס לא-מותנה (ביהיוויוריזם) – רפלקס מותנה הינו תגובה רפלקסיבית מולדת שאין מקורה בלמידה. רפלקס לא-מותנה הינו רפלקס שהחל להתרחש עקב למידה (רצף גירוי ותגובה) תופעת פי (גשטלט) – תופעה שנקראה על סמך ניסוי של האסכולה. בניסוי ראו הנבדקים שני הבזקי אור ובהם שתי נקודות נפרדות ובמרווח זמן מסוים. הנבדקים תפסו את התופעה כתנועה של הנקודות.
פנומנולוגיה (הומניזם) – המאורעות כפי שהם נתפסים על ידי האדם שחווה אותם, ולא על פי הסבר תיאורטי.
אמפיריציזם – הניסיון הוא המקור היחיד לכל ידיעותינו. האדם נולד כלוח חלק (Tabula Rasa) שעליו מוטבעת ההתנסות. אמפיריה – ניסיון.
נייטביזם – לא התחושה לבד היא מקור הידע. האדם נולד עם צורות מחשבה והמשגה מוטבעות. בתודעה טבועות 'קטגוריות' – מרחב, זמן וסיבתיות.
תחומי עיסוק בפסיכולוגיה – קלינית (טיפול פרסונלי), ייעוצית (תחומי התמחות ספציפיים), מחקרית (בתהליכים הבסיסיים של ההתנהגות), ארגונית-תעשייתית (מיון והתאמה לארגון), חברתית (הפרט, החברה והשפעות הדדיות), התפתחותית (התפתחות התנהגות וקוגניציות).
הפסיכולוגיה כמדע.
תפקיד המדע: 'לגבש חוקים כלליים לגבי התנהגותם של מושאי הדיון, המאפשרים למזג ולגבש את הידע על אובייקטים או על אירועים ספציפיים, וגם לחזות או לנבא אירועים שעדיין לא התרחשו'.
חקירה ושיטת מחקר – חקירה הינה חיפוש תשובה לשאלה. שיטת מחקר הינה דרך חיפוש המידע. דרכי חקירה:
–          שיטת הדבקות – הצמדות בדעות מבלי להטיל בהן ספק או לבחון מידע נוסף.
–          שיטת הסמכות – פנייה למקור ידע מוסמך בשאלה.
–          השיטה האינטואיטיבית – אימוץ אמיתות באם הן עולות בקנה אחד עם השכל הישר.
–          השיטה המדעית – חקירה בצורה מדעית. חקירה מדעית מאופיינת בארבע תכונות:
o       אובייקטיביות – משוחררת משיפוטים ערכיים והעדפות סובייקטיביות.
o       אמפיריות – עוסקת ומבוססת מציאות/נתונים.
o       רלבנטיות – הצורך בקשר בין שני המשתנים. ערך משתנה אחד מעיד על השני.
o       בחינות – היכולת להעמיד במבחן הניסיון.
חוק כללי (הסבר כללי/הסבר מדעי) – קישור בין שתי תופעות שניתן להכילן על הכלל. תיאוריה – תיאוריה היא אוסף של מספר חוקים כלליים. 'תיאוריה היא מערכת של מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על טענה מסוימת, על ידי הצגת היחסים שבין המונחים, במטרה להסביר ולנבא את התופעה'.
התיאוריה נבדקת על ידי אישוש/הפרכה.
            השערה – ביטוי של חוק כללי.
מטרת השלושה הנ"ל היא להבין את העבר ולהסבירו, לנבא את העתיד ולשלוט בו.
            משתנה –  תכונה שפרטים בקבוצה יכולים להיבדל בה זה מזה.
משתנה מסביר ומוסבר – משתנה מסביר הינו האחראי לשינויים הנצפים בהתנהגות.
משתנה מוסבר הינו המשתנה בו מתבצעים שינויים. (תחושת התסכול מולידה התנהגות תוקפנית – המשתנה המסביר הינו התסכול המוסבר הינו ההתנהגות התוקפנית).
            מונח תיאורטי – מונח מופשט שאינו ניתן לתצפית ישירה באמצעות החושים.
הגדרה נומינלית – הגדרה הנשענת על מונחים אחרים על מנת להמחיש מונח מסוים (מילון משתמש בהגדרות נומינליות).
הגדרה אופרציונלית – הגדרה המאפשרת לקבוע באופן חד-משמעי באם נתון מסוים משתייך או אינו משתייך למונח המוגדר. ההגדרה כוללת בתוכה את הפעולות/אופרציות שיש לבצע על מנת לבדוק אם הנתון משתייך למונח.
מונח תצפיתי (אמפירי) – הינו מונח המתקבל באמצעות ההגדרה האופרציונלית. החסרון של הגדרה אופרציונלית הוא צמצום ההגדרה הרצויה. אף פעם לא ניתן לקלוע לסל המלא, תמיד תהא ההגדרה האופרציונלית מצומצמת וצרה יותר. אך בלעדיה לא ניתן לחקור חקירה אמפירית ומדעית. מחקר, בדיקת תיאוריה.
–          בעיית מחקר – תהייה וניסוחה. כל חקירה מבוססת בעיה. התהייה הינה ניסוח הבעיה כשאלה. …