תקציר במרבית המדינות המערביות שוק המזון נשלט ברובו על-ידי רשתות שיווק גדולות כאשר, במהלך השנים, הולך ומצטמצם חלקם היחסי של מקומות הקניה "המסורתיים" של מזון:
שווקים וחנויות מכולת שבסביבת מקום המגורים, ובהתאמה גדל נתח המכירות של רשתות השיווק הגדולות. בענף המזון הדינאמי, התחרות החריפה מכתיבה התפתחויות מהירות בשנים האחרונות. אחת המגמות החדשות הבולטות בשוק זה של מוצרי צריכה היא השחיקה שחלה בכוחן של רשתות השיווק המסורתיות (שמוצרי מזון מהווים את עיקר מכירותיהן). נתח השוק הכולל של רשתות השיווק בישראל פחות או יותר מיצה את עצמו. לכן כדי שרשתות השיווק בישראל תגדלנה את נתח השוק שלהן, אמורים להתפתח שני תהליכים חשובים: ראשית, רשתות השיווק תכנסנה ביתר שאת לפעילות מוגברת בפיתוח פורמטים חדשים בכלל ובתחום ה-"non food" בפרט, בדומה למגמה העולמית. שנית עליהן לפנות לקהלי יעד שכיום פעילות רשתות המזון בהן מצומצמת למדי, כמו למשל משפחות חרדיות ו/או משקי בית מקרב האוכלוסייה הערבית ששיעור רכישת מזון שלה ברשתות השיווק הוא נמוך ומושך כלפי מטה את השיעור הכולל של ההוצאה למזון ברשתות השיווק בישראל (בר-צורי, 2007). על-פי נתונים בינלאומיים קיימת מגמה ברורה של גידול הדרגתי בחלקן של רשתות השיווק מסך מכירות המזון במדינות המפותחות בעולם. שוק שיווק המזון בישראל עמוס ברשתות לשיווק מזון, החל בגדולות וותיקות וכלה בפרטיות, אשר חלקן חולשות על טריטוריה מסוימת בלבד, כך שהענף תחרותי מאד (ליכטמן ואהרוני, 2005). בישראל פעלו בעשור האחרון שלוש רשתות שיווק מזון ארציות: שופרסל, הריבוע הכחול וקלאבמרקט המהוות את "השוק המאורגן" של שיווק המזון. רשת קלאבמרקט נרכשה על-ידי שופרסל בשנת 2005 לאחר שקרסה, כך שלמעשה כיום בשוק בישראל פועלות רק שתי רשתות ארציות (בר-צורי, 2007).
במהלך השנים האחרונות צומחת ועולה בישראל "רשת רביעית", הכוללת מרכולים וחנויות של מספר רשתות קטנות בבעלות פרטית הפועלים באיזורים גיאוגרפיים מוגדרים:
מרכז, ירושלים והדרום בעיקר. (בר-צורי, 2007). הבעיה העסקית שופרסל השיקה פורמט חדש באוגוסט 2008 הנקרא "יש" והפונה למגזר המסורתי, משפחות ברוכות ילדים, ובכלל לפלח סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. הבעיה העסקית הינה כי סניף "יש" עין המפרץ לא עומד ביעדים הפוטנציאליים שלו. סניף זה תופס 40% משטח המכירה של כל רשתות השיווק בעכו, אך נתח השוק שלו הינו
5 %, כלומר משפטים% נמוך מהיעד של נתח שוק בהתאם לשטח הסניף. שאלת המחקר מהם הגורמים המנבאים  כוונות רכישה של צרכנים ברשת שיווק מזון?
תוכן עניינים

1 . מבוא. 4
1 .1. רקע לבעיה העסקית. 4
1 .2. הבעיה העסקית. 6
1 .3. שאלת המחקר. 6
1 .4. מטרות העבודה. 7
2 . סקירת ספרות. 8
2 .1. מבואה. 8
2 .2. איכות שירות נתפסת. 9
2 .2.1. הגדרת "איכות שירות". 9
2 .2.2. איכות שירות – תיאוריות ומודלים.. 9
2 .2.3. הקשר בין איכות שירות נתפסת לנכסיות מותג 11
2 .3. נכסיות מותג 12
2 .3.1. הגדרת "נכסיות מותג". 12
2 .3.2. נכסיות מותג – תיאוריות ומודלים.. 12
2 .3.3. הקשר בין נכסיות מותג וכוונות רכישה. משפטים
2 .4. כוונות רכישה. משפטים
2 .4.1. הגדרת "כוונות רכישה". משפטים
2 .4.2. כוונות רכישה – תיאוריות ומודלים.. 16
2 .4.3. הקשר בין איכות השירות הנתפסת, נכסיות מותג וכוונות רכישה. 17
2 .5.
מודל המחקר. 18
2 .6. השערות המחקר. 18
3 . מתודולוגיה. 19
3 .1.
משתני המחקר. 19
3 .1.1. כוונות רכישה – משתנה תלוי 19
3 .1.2. איכות שירות נתפסת – משתנה בלתי תלוי 19
3 .1.3. נכסיות מותג – משתנה בלתי תלוי 19
3 .2. מערך המחקר. 20
3 .3. אוכלוסיית המחקר. 20
3 .4. מדגם.. 20
3 .5. כלי מחקר. 21
3 .5.1. כוונות רכישה. 21
3 .5.2. איכות שירות נתפסת. 21
3 .5.3. נכסיות מותג 21
3 .5.4. משתנים דמוגרפיים.. 22
3 .6. הליך המחקר. 22
3 .7. מגבלות המחקר. 22
3 .8. לוח זמנים.. 23
4 . ביבליוגרפיה. 24
5. נספחים.. 29
5.1. נספח א': מיפוי רשתות שיווק המזון העיקריות בישראל לפי סוג הרשת ותתי-הרשתות. 29
5.2. נספח ב': דו"ח מתחמים עכו 31
5.3. נספח ג': הערכת הלקוח את איכות השירות. 32
5.4. נספח ד': שאלונים.. 32