גדר ההפרדה ככלי למניעת טרור

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 6151
מספר מקורות 22

תקציר העבודה

בחודש מארס של שנת 2002, הגיעה רצחנות הטרור הפלסטיני בישראל לשיאה. בחודש זה אירעו שבעה-עשר פיגועי התאבדות, בהם נרצחו 99 אזרחים ישראלים. חודש לאחר מכן, באפריל
2 002, קיבל הקבינט המדיני את ההחלטה על הקמת מכשול שימנע חדירת פעילות חבלנית מתחומי יהודה ושומרון לישראל. במאי 2003 אישר ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, את תכניתו של שר הביטחון להקים בקו התפר גדר הפרדה משוכללת הכוללת גדר רציפה לאורך כל התוואי, תעלה ושביל טשטוש וכן אמצעי מעקב אלקטרוניים. מטרתה המוצהרת של הגדר, לפי מדינת ישראל, היא ביטחונית: מניעת כניסתם של מפגעים לישראל – כחלק מהמאבק בטרור הפלסטיני.‏‏ עבודה זו תציב במרכזה את שאלת האפקטיביות של גדר ההפרדה מבחינת סיכול פיגועי טרור, תוך סקירה ספרותית של הטרור המקומי והבינלאומי ושל האסטרטגיות הנפוצות ללוחמה בטרור. במציאות הביטחונית הישראלית והבינלאומית השתמשו בעבר באמצעים שונים להתמודדות מול טרור, על כן ננסה לבחון אמצעים אלה והשפעתם לאור התיאוריות הקרימינולוגיות.
בעבודה חמישה חלקים מרכזיים: בחלק הראשון מובאת סקירה רעיונית והיסטורית קצרה, המתארת את מאפייני הטרור האסלאמי. בחלק השני נבחנות השיטות והאסטרטגיות הידועות בהן נעשה שימוש למטרת מניעת טרור בישראל ובעולם. החלק השלישי עוסק בניסיון להבין את השיטות והאמצעים להתמודדות מול טרור, בראי תיאוריות מניעה מצבית: תיאורית הבחירה הרציונאלית, תיאורית ההתקה ותיאורית הפעילות השגרתית. החלק הרביעי מתאר את השתלשלות הרעיון להקמת גדר הפרדה ביטחונית, יחד עם הרקע הכללי הרלוונטי להבנת התהליכים המתייחסים למחקרנו. החלק החמישי והאחרון מתמקד בהשפעות גדר ההפרדה על פי הספרות המחקרית ועל פי העובדות האמפיריות הידועות לנו כיום על השפעותיה של הגדר. ר א ש י   פ ר ק י ם מבוא
.עמ' 3
פרק א':
הטרור האסלאמי – סקירה רעיונית והיסטורית עמ' 4
פרק ב':
אסטרטגיות למניעת טרור בישראל ובעולם -..
עמ' 6
פרק ג':
מניעת טרור בראי תיאוריות קרימינולוגיות -…
עמ' 8
1 )       מהי מניעה מצבית?
2 )       תיאורית הבחירה הרציונלית (rational choice)
3 )       תיאורית הפעילות השגרתית (routine activity) פרק ד':
גדר ההפרדה –  רקע כללי .
עמ' 12
פרק ה':
גדר ההפרדה ע"פ הספרות המחקרית עמ'
1 4
סיכום –…
עמ' 16
ביבליוגרפיה –
עמ' 17