תוכן עניינים
                                    נושא                                                                                  מס' עמוד o       מבוא                                                                                             1-3
o       פרשת "אלטלנה"                                                                                   4-5
o       הרקע
לפרשה                                                                              6-8      o       תנאי הסביבה-מצב צבאי,מצב מדיני,מצב פוליטי                   9-10 o       הדילמה של מקבלי ההחלטות בפרשה                                     11-12
o       זיהוי ההחלטות בפרשה                                                             13
o       תהליך קבלת ההחלטות                                                              14-משפטים o       הערכת התהליך                                                                           16-17
o       ניתוח האירוע עפ"י תורת המשחקים                                       18-21
o       סיכום                                                                                           22
o       רשימה ביבליוגרפית                                                                   23
– 
1   – "השאיפה לשלטון אינה פסולה מעיקרה. להיפך, היא מגלמת רצון הגשמה בריא-אולם עובדה היא, שכל עוד היינו במחתרת לא חשבנו על שלטון ולא שאפנו לשלטון והסכמנו בנפשנו פנימה כי עם ניצחון המרד,  עם סילוק השלטון הנכרי יקבלו את השלטון אנשי המנהיגות הרישמית"1
מבוא
החודש לפני 56 שנים טובעה ספינת האצ"ל "אלטלנה" בחוף תל-אביב, הספינה טובעה ע"י חיילי צה"ל ועפ"י הוראת הממשלה הזמנית. דומה כי "פצע פתוח" זה בתולדות הקמת מדינת ישראל הווה את אחת מאבני הדרך הראשונות במדיניות ציבורית של קברניטי המדינה שאך יצאה לדרך.
מטרת עבודה סמינריונית זו להבין תהליך קבלת החלטות, שהביא לתוצאות ופתרונות שאינם מקובלים. אנו נתמקד בתהליך קבלת ההחלטות, בבעיות הפוליטיות, ולגורם הפוליטי המשפיע על הבעיה, אנו נבחן החלטה שנתקבלה ע"י הדרג המדיני המבצע במדינה, באמצעות מודלים תיאורטיים של קבלת החלטות ציבוריות.
עפ"י פרופ' גדעון דורון, הידע במדיניות ציבורית מתחלק לחמישה תתי-תחומים2:
1.                  קביעת מדיניות
2 .                  ניתוח תהליכי מדיניות
3 .                  ניהול מדיניות
4 .                  הערכת מדיניות 5.                  ייעוץ מדיניות
1 .מנחם בגין,המרד-זכרונותיו של מפקד הארגון הצבאי הלאומי,הוצאת אחיאסף,ירושלים,1969,עמ'
1 90   
2 .פרופ' ג.דורון,להחליט ולבצע-פרקים במדיניות ציבורית,הוצאת כיוונים,תל-אביב,1986,עמ'19
– 
2   – אנו נבחן ארבע משימות המתייחסות לתתי-התחומים הנ"ל:
1.                  קביעת מדיניות ע"י בחירתה של החלטה בתחום המדיניות הציבורית שבוצעה ע"י מי שהוסמכו לקבל החלטות ולקבוע מדיניות ברמה הציבורית העליונה של המדינה. חיפשנו החלטה שתהא מרוחקת ככל שניתן, אך עדיין מעניינת ושנויה במחלוקת עד עצם היום הזה.
2.                  איסוף המידע וניתוח התהליך בו התקבלה ההחלטה הנ"ל – איך היא נוצרה, ע"י מי ומדוע.
3.                  בחירת המודל התיאורטי שיתאים לניתוח ההחלטה שנבחרה, בהתאם לאילוצים איתם צריך היה להתמודד מקבל ההחלטה.
4.                  ניתוח תהליך ההחלטה והתייחסותנו.
מדיניות ציבורית לגיטימית אינה נקבעת ע"י מדיניות הנכונה לאדם זה או אחר אלא נקבעת, מבוצעת ונאכפת ע"י מוסדות ציבוריים. הבחירה בפרשת "אלטלנה" מאפשרת להתייחס להחלטה שבוצעה בתקופת כהונתה של ממשלה זמנית, ממשלה בלתי נבחרת. שבראשה עמד ראש ממשלה בלתי נבחר.
ממשלה זו קיבלה החלטה שאף אחת מהממשלות הנבחרות ששלטו מאז לא התמודדה עמה, החלטה שאחת מתוצאותיה יכלה להוביל למלחמת אחים שתביא לקץ המדינה שעדיין לא הספיקה לטעום את קיומה העצמאי ואשר הייתה התקווה היחידה של שרידי העם היהודי שאך זה עתה חווה שואה ושוב נאלץ להתמודד על קיומו הפיזי, אל מול אלו שלטשו עיניים אל פיסת האדמה הקטנה שניתנה לו לבניית קיומו העצמאי מתוך כל ההריסות.
נשאלת השאלה: האם פתיחה באש והטבעתה של הספינה "אלטלנה" הנה השתלשלות מקרים אומללה, טעות או הטעייה, או שמא תוצר של תהליך קבלת החלטות כחלק מעיצוב המדיניות הציבורית של הממשלה הזמנית, אשר היוותה אמירה של סמכות ועוצמה שלטונית-מנהיגותית.
אנו טוענים: כי לאור השתלשלות האירועים באותה התקופה, פתיחה באש והטבעת "אלטלנה" הייתה תוצר של תהליך קבלת החלטות כעיצוב המדיניות הציבורית, ואינה טעות או הטעייה. החלטתו של בן-גוריון – קשה ככל שתהא, נבעה מהרצון להפגין סמכות של מדינה בהקמה. דהיינו, האינטרס הציבורי עתה הוא הקמת מדינה, לפיכך דיי "למליציות" יש להביא לחיסול הארגונים הצבאיים והבאה לממלכתיות – צבא אחד3.
3. Eliot A. Cohen,  Supreme Command, (Soldiers,Statemen & Leadership in Wartime), Anchor Books A Division of Randon House, New-York, 2002,p.165-166,223
– 
3   – עבודה זו דנה בתקופה שבין 11.06.48 , תאריך בו הפליגה הספינה "אלטלנה" מחופי צרפת, פורט דה-בוק, לבין 22.06.48 יום הטבעתה בחוף תל-אביב. אנו נסקור את ישיבות הממשלה שהתקיימו בין יום ההפלגה ליום ההטבעה, הרקע
הצבאי, המדיני והפוליטי ערב קבלת ההחלטה. תוך שימת דגש על תהליך קבלת ההחלטה, המחליטים, ההחלטות והשליטה הדרושה לשם הוצאת תוכניתם מהכוח אל הפועל.
כמודל תיאורטי לניתוח והבנת תהליך קבלת ההחלטה של קובעי המדיניות הציבורית, בחרנו בתורת המשחקים – הרואה את העימות כמאפיין תהליכים של מדיניות ציבורית.
הבחירה במודל באה לנתח את ההחלטה על הטבעתה של "אלטלנה" מזווית ראיה של  ניסיון להשיג שווי משקל בין קבוצות מתחרות, הרביזיוניסטים ותנועות העבודה והן מהזווית של מצב העימות האישי החריף בו היו שרויים שני השחקנים הראשיים בפרשה – דוד בן-גוריון ומנחם בגין.
מתוך תורת המשחקים בחרנו במודל של דילמת האסירים, מאחר ומודל זה, בניגוד למשחקי סכום אפס בהם רווחיו של שחקן אחד באים על חשבון רווחיו של השחקן השני, מאפשר הגעה למצב ביניים תיאורטי, בו שני השחקנים כאחד יכולים להרוויח.
– 
4   –