תוכן עניינים
 1. מבוא
1 .1. רקע
1.2. במה עוסקת העבודה
2 . טכנולוגיות סינכרוניות וא-סינכרוניות
2 .1 טכנולוגיות א-סינכרוניות
2 .2 טכנולוגיות סינכרוניות
3 . ההתפתחות הטכנולוגית של הלמידה המבוזרת
4 . אינטראקטיבית בלמידה מבוזרת 5. למידה מבוזרת בסביבת מקום העבודה
6 . בחינת והערכת איכות הקורס המבוזר והחומר הנלמד 7. דיון: למידה סינכרונית, א-סינכרונית או משולבת ?!
8 . המלצות וסיכום 9. ביבליוגרפיה למידה מבוזרת היא כיום התחום בעל שיעור הלמידה הגבוה ביותר בעולם בתחום הלימודים וההכשרה המקצועית (Brockbank Bary J. , 2001) , כאשר הגודל הכולל של שוק הלימודים הבינלאומי נאמד בכ-
2 .1 טריליון דולר (Smith Reggie, 2000).   ההכנסות מתחום הלימוד מבוסס האינטרנט (WBT) בלבד יעלה על 12 מליון דולר עד שנת 2003 (Brockbank Bary J. , 2001 ) . השנה (2001) למעלה מ- 70 מליון איש ירכשו הכשרה מקצועית או השכלה באמצעות האינטרנט.
  התחרות העצומה בשוק מפתחי מערכות הלמידה ( LMS) הובילה לכך שחברות קטנות וגדולות, חברות טכנולוגיות וחברות תוכן מתאגדות לשם שיתופי פעולה בתחום הלמידה המבוזרת, וכיום ניתן ללא קושי (אפילו ע"י חיפוש פשוט באינטרנט) למצוא מבחר רב של קורסים ללמידה מרחוק .   ההערכה הרווחת כיום בשוק, שעקב ההתפתחות בשוק הלמידה המבוזרת – חלק מן האוניברסיטאות ייעלמו בחלוף הזמן. הסיבה לכך היא פשוטה: אם אני יכול ללמוד קורס מהבית אצל המורה הכי טוב (באיזה מקום פיסי או זמן שלא יימצא) – מדוע שאלך ללמוד אצל מורה אחר ?! .
לפיכך הצורך בלימוד באוניברסיטה מסויימת אצל סגל המרצים שלה נעלם, בהנחה שיש מרצים טובים יותר באותו נושא במקום אחר בעולם.   עבודה זו תעסוק בהשוואה בין הטכנולוגיות המשמשות ללמידה מבוזרת. טכנולוגיות אלו מסווגות לשתי קטגוריות מרכזיות: סינכרונית וא-סינכרונית.   למידה סינכרונית היא למידה שבה, בניגוד ללימוד המסורתי בכיתה,  המורה והתלמידים מרוחקים זה מאלה פיסית – אך השיעור מועבר במן ספציפי, ועל כל המשתתפים להיות בעמדותיהם באותו זמן שנקבע (ראה טבלה 1.1). הטכנולוגיות הנפוצות כיום ללמידה זו היא Video Conference (ועידת חוזי) וקצת פחות נפוץ – דרך האינטרנט.
  הלמידה הא-סינכרונית משחררת אפילו את התלות בזמן – כך שתלמיד יכול לראות/לשמוע הרצאה באיזה זמן שיבחר מתי שנוח לו, מכל מיקום פיסי שיירצה (ראה טבלה 1.1). הטכנולוגיות הנפוצות ללמידה א-סינכרונית הן צפיה בשיעורים קיימים דרך האינטרנט או קלטות של שעורים מוקלטים (אוניברסיטת חיפה).