מבוא
תאונות דרכים מהות חלק אינטגראלי מחיינו. מדובר באחת מתביעות הנזיקין הנפוצות ביותר, אם לא הנפוצה בהן, וככזו היא בעלת השפעה על חלק משמעותי מאיתנו והסובבים אותנו. התעבורה צופנת בחובה סיכון אינהרנטי גדול בהרבה מהסיכון הסטנדרטי שאנו חווים בדרך כלל, הן כנהגים, הן כנוסעים והן כהולכי רגל. עם זאת, ממניעים של קדמה והתפתחות, העולם המודרני בוחר לקחת על עצמו את הסיכון המשמעותי הכרוך בתחבורה, מתוך הנחה שהערך שנוצר מהיכולת שלנו להתנייע, גדול מהסיכון והנזק שנוצר כתוצאה מהתחבורה. היכולת שלנו להתנייע במהירות ובעלות יחסית לא גבוהה ממקום למקום במהירות ולמרחקים שלפני 100 שנה האדם לא שיער שיתאפשר לו, אפשרה והשפיעה על היכולת שלנו לפתח את העולם המודרני, כפי שאנו מכירים אותו היום באופן מכריע. החל מהתחבורה האווירית שאפשרה ליצור עולם עסקים גלובאלי אשר מפרה את עצמו, בהמשך בתחבורה הימית, אשר מהווה את כל הבסיס לסחר בינלאומי ומאפשרת לו להיות כלכלי וכלה בתחבורה היבשתית, אשר יצרה לראשונה את הנתק בין מקום מגוריו של אדם למקום עבודתו. ניתן קבוע שללא יכולת תחבורה יבשתית זמינה, כפי שיש היום, לא הייתה יכולת מינימאלית לפזר אוכלוסיה ולפתח מרכזי עבודה גדולים, אזר מהווים הכרח לשם קידום התעשיה.
עם זאת, יחד עם הקדמה וההתפתחות נוצר סיכון משמעותי. החל מהתאונה הראשונה שהתרחשה בשנת 1771, כשהראשון שהגה ויצר רכבים הממונעים בכוח עצמי, ניקולס יוסף קוגנוט, נסע ברכב שהמציא שנע בכוח הקיטור במהירות המסחררת של 4 קמ"ש נתקע בקיר אבן ונפצע, ובהמשך בעידן המודרני, היה ברור כי מדובר על סיכון גבוה שמתבטא בהיקף עצום של כלי רכב הנוסעים בדרכים.
בחלוף השנים, תאונות הדרכים הפכו לרעה חולה השולחת גרורותיה לכל קצוות האוכלוסייה ומסבה נזק משמעותי בנפש. תופעה זו הצריכה פיתרון גורף ברמה החקיקתית הנובע מתפיסת עולם לפיה התחבורה המודרנית משרתת כל אחד ואחד ולכן יש מקום שהחברה תישא בנזקי הגוף הנוצרים כתוצאה מתאונות הדרכים בהתאם לעיקרון פיזור הנזק המביא לכך שכל אדם נושא בעלות באופן שולי יחסית וגם מבטיח את עצמו. ברי כי ניתן להגיד בקרטוב ציניות כי מחד, כל אדם אשר עולה על הכביש "מסכן עצמו למען התקדמות החברה", ומנגד כי הצורך ליצור משטר שכזה הינו כורח מציאות בלתי נמנע הואיל ונזק לחברה יהיה גדול בהרבה אם הנזק לא יפוזר. קרי, נניח שכל פעם שהייתה תאונה, אדם בודד צריך היה לשאת בעלות, הואיל ונזקים גופניים מגיעים לעלות גבוהה מאוד, הרי שמחד לא היה מקור כספי לפצות את הנפגע מחד, ומנגד הפוגע נותר היה חסר ממון וגם נאלץ להסתמך על החברה על מנת לחיות.
לאור האמור אנו מבינים כי ניתן להצביע על רציונאל ברור והכרחי לעניין פיצוי הנפגעים בתאונות דרכים.
כל האמור, העלה את הצורך ליצור חקיקה אשר תאפשר הסדרה של הסיטואציה האמורה, שהינה יוצאת דופן מבחינת ההתייחסות המשפטית אליה.
לפיכך, חוקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כהגדרתו להלן), אשר יצר משטר של אחריות מוחלטת, אשר מיושם בד בבד עם חובת ביטוח. משמעות החוק הינה כי כאשר מתרחשת תאונת דרכים, אין כל נפקות לשאלה מי אשם בתאונה, ואם כלל יש אשמה שמתבטאת ברשלנות, או כל עוולה אחרת.
החוק יצר פרופוזיציה משפטית לפיה בכל מקרה של תאונת דרכים יפוצה הנפגע, ללא בחינה של שאלת האחריות והאשמה, אשר תיוותר לעיתים רלוונטית רק לאופן בו מחלקים המעורבים בתאונה את החבות בניהם, אך אינה משפיעה על זכותו של הנפגע לקבל פיצוי במהירות גבוהה יחסית.
לאור המצב החקיקתי לפיו אין צורך כלל להראות אשמה, הרי שעיקר רכז הכובד בשאלה מתי זכאי נפגע לפיצוי עוברת לשאלת ההגדרות בחוק. קרי, להגדרות של שימוש ברכב, השאלה מה מהווה רכב ושאלות נוספות, נהיות שאלות כבדות משקל בבואנו לבחון האם תאונה מהווה תאונת דרכים.
שאלות אלו נהיות כבדות משקל במיוחד לאור העובדה שההגדרות בחוק מעומעמות וכלליות מעצם טבען, אף על פי שהגדרות אלו אינן תמיד מייצגות את כוונת המחוקק כהווייתה.
בעבודה זו ברצוני לבחון את ההגדרות של שימוש ברכב מנועי והגדרת רכב מנועי, תוך בחינה של מספר מקרים פרטיים הנובעים מהגדרת השימוש ברכב והגדרת רכב מנועי. בחינה זו תעשה בהתאם לסקירת הפסיקה אשר דנה בהגדרות אלו, תוך בחינה של מגמות בפסיקה וכיצד אלו משתנות לאורך השנים.
הואיל וההגדרות האמורות הן כר לפסיקה וספרות נרחבת, בחרתי להתמקד בסיטואציות המוצגות להלן בעבודה זו, מתוך הכרה כי הגדרות אלו אינן ממצות באופן מלא את הסיטואציות הקיימות, אך כפי שיוצג להלן בעבודה זו, די באמור בעבודה זו, על מנת להצביע על מגמה ברורה של החקיקה והפסיקה בעניין הגדרתן של תאונות דרכים.     בהמשך העבודה, אציג סקירה של הדין הנהוג במדינות שונות בעולם, תוך בחינה האם גם בעולם נהוגה שיטת האחריות המוחלטת בתאונות דרכים. לאחר מכן נבחן את האופן בוא המדינות בהן נהוגה שיטת האחריות המוחלטת בתאונות דרכים, מפרשות את המונחים הנוגעים להגדרת השימוש ברכב מנועי והגדרתו של רכב מנועי, על מנת להגיע למסקנות לגבי האופן בו מתקיימות ההגדרות בישראל.
לסיכום העבודה, אבקש להגיע למסקנות לגבי המגמות בפסיקה ובחוק לגבי פיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולשער מה צפוי בהמשך התפתחות החקיקה והפסיקה.   תוכן עניינים
מבוא.. 3
רקע מצב החוקי בישראל. 5
המצב החוקי טרם כניסתו לתוקף של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.. 5
חקיקת הפלת"ד והרציונאליים העומדים מאחורי חקיקת הפלת"ד. 6
עקרונות עיקריים של הפלת"ד והאלמנט הסוציאלי בפלת"ד. 7
האחריות המוחלטת והחובה לביטוח.. 7
האחריות המוחלטת וקרנית.. 7
ביטוח תאונות אישיות.. 8
המרכיבים הנדרשים על מנת שתאונה תיכלל בהגדרת תאונת דרכים – מהי תאונת דרכים ?. 10 מגמת השינויים בחוק ובפסיקה.. 11
הגדרת פריקה וטעינה.. 11
בין טעינה ופריקה לטיפול דרך. 14
פגיעה בזמן יציאה מהרכב. 16
מגמת צמצום הגדרת תאונת דרכים – עם הפנים קדימה.. 19
עיקרי החלטות הועדה.. 19
הגדרת רכב מנועי. 20 תאונות דרכים – משפט משווה.. 24
משטר הטלת אחריות במדינות שונות.. 24
מדיניות פרשנית בנוגע לאחריות חמורה במדינות שונות.. 27
הגדרתו של רכב מנועי בחוק.. 28
הגדרת השימוש ברכב מנועי בדין הזר. 29
סיכום.. 31