תוכן עניינים
הקדמה:.. 3
תיאוריות במשפט הפלילי.. 4
מהו הסדר טיעון?. 5
השחקנים בזירה: 6
הביקורת השיפוטית  על הסדרי טיעון: 7
הצגת הבעיה מהפרקטיקה הנובעת של הסדרי הטיעון.. 9
הסדרי טיעון – מעמדן המשפטי 10 הזכות לשוויון בפני החוק. 12
בעיית הנציג – הסנגור: 13
השפעת החפות ביחס לנכונות לערוך הסדרי טיעון: משפטים הסדר טיעון – מפעל לייצור עבריינים ??!!. 17
הטיות ועיוותי דין: 21
סקירה משווה..
5 ארה"ב.
5 בריטניה. 27
קנדה. 29
עיקרי הממצאים בסקירה המשווה: 30 מסקנות- 31
נספח א'  – ראיון עם נאשם 34
נספח ב' – כתב הגנה של הנאשם המרואיין לעיל. 36
ביבליוגרפיה:.. 40 הקדמה:
צדק – כנראה שזהו רק שמו של כוכב  ! תופעת הסדרי הטיעון תפסה תאוצה בשלושת העשורים האחרונים מבלי משים לב הרעיון המרכזי של מטרת ההליך הפלילי מתפספס והופך להיות מונע משיקולים כלכליים ולתפיסה ניהולית אדמיניסטרטיבית שעניינה יעילות והספקים, ולא רק משיקולים של עשיית צדק  – הרשעת הנאשם וענישתו המרבית (כגורם הרתעתי) ואי הרשעת חפים מפשע.
כיום רוב ההכרעות בתיקים הפליליים מסתיימים בדרך של עסקת טיעון ולא בדרך של משפט הוכחות, בעבר היה נהוג הן בארץ והן בעולם שיטות משפט ללא הסדרי טיעון כלל  או עם שיעור נמוך של הסדרי טיעון ושל הודאות באשמה. התופעה הנ"ל לדעת רבים, טמונה בעיקר בעומס הרב שבו מתפקדת מערכת המשפט כאשר כיום מערכת המשפט לא תהיה מסוגלת לנהל משפטים ללא עסקאות טיעון וזאת בשל עומס התיקים והיעדר די משאבים לניהול כל התיקים מה שיוצר תמריץ הן לבית המשפט והן לתביעה לעודד הודאות באשמה.
תופעת הסדרי הטיעון הופכת את מערכת המשפט למערכת ללא משפט אשר טמונים בה זרעי פורענות העלולים לסכל את מטרותיו של ההליך הפלילי ואת כוונת המחוקק.
אחוז ההרשעות בישראל הינו עומד על כ- 95% – נתון אשר אמור לסמר שערותיו של כל אזרח אשר נותן את אמונו במערכת המשפטית שהרי תפקידה להיות אמונה על – הוצאת האמת אל  האור על ידי ניהול משפט, הטענה אינה מופנית בכללותה על בתי המשפט אלא גם על התביעה שממהרת להגיש כתבי אישום גם כאשר הראיות אינן מספיק חזקות לכדי הרשעה וגם במקרים קיצוניים של סתירות מהותיות בגרסות המתלונן אל מול הנאשם, נדמה שהתביעה ובתי המשפט ככלל יוצאים נשכרים מהרווח הנסתר בהסדרי הטיעון שכן גורפת התביעה ניצחון בכל הודאה (ואין קשר לחשיפת האמת) ובית המשפט חוסך מעצמו התדיינות ארוכה וסחבת דיונית.
מחקר זה בא לחקור את השפעת חפות הנאשמים על נכונותם לערוך הסדרי טיעון, וההשלכות הנובעות מכך הן על הנאשם החף והן על החברה בפרק הראשון אציג את התיאוריות והבסיס להסדרי הטיעון ובפרק השני הציג את המקורות לבעיית השפעת החפות על הנכונות להסדר טיעון זאת מן הטעם הראשוני כי הסדר הטיעון למרות שכיחותו ההולכת וגואה אינו מעוגן בחוק, טעם נוסף הינו הפגיעה בעקרון השוויון של הנאשמים והמרוץ להסדר טיעון.בנוסף אבחן את הנפש הפועלת של הסנגור ואת מניעיו האישיים המובהקים שמונעים ממניעים זרים ולא ממניעים אתיים מקצועיים. אציג סיטואציות אשר מעודדות הודעה בקרב נאשמים חפים.
בנוסף אציג את התיאוריה שלי "הסדרי טיעון – מפעל לייצור עבריינים" לכך שהסדר הטיעון הינו בעצם כלי מכונה מסוכן ומשומן מאוד אשר בעצם במקום לגרום להרתעה הוא בעצם סוגר על הנאשם ומכשיר עוד עבריין .
הנושא "הטיות ועיוותי דין "אדגיש כי איננו קשור לשאלה המחקרית לעניין השפעת החפות על הנכונות לערוך הסדרי טיעון אלא רציתי להמחיש עוד פן שלילי נוסף לתופעה וזאת לאור הכותרות האחרונות בעניין פרשת קצב והנערה שחר גרינשפן.