מאגר דנ"א לצרכים פליליים (ציון 85)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2011
מספר מילים 10991
מספר מקורות 43

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא: 4
חלק א' 5
המונח -DNA. 5
מבנה ה- DNA. 5
אנליזה של דנ"א למטרות פורנזיות. 5
הפקת פרופיל DNA מזירת הפשע. 5
יתרונות אנליזת ה- DNA. 5
חלק ב' 5
הסדרים שליליים הנובעים מראיית ה-DNA. 5
1 .            הנחיות לביצוע בדיקות דנ"א: 5
2 .            שיטת ה-PCR. 5
3 .            ההתאמות באתרים (כרומוזומים) 5
4 .            עדות מומחים – ריקון הפן השיפוטי מביהמ"ש. 5
5.            ערכי ההסתברות הסטטיסטית. 5
6 .            הליך הוגן 5
7.            משקלה הראייתי של הדנ"א. 5
חלק ג' – מאגר דנ"א לצרכים פליליים. 5
סוגי המידע הגנטי המוכנס למאגרי ה-DNA. 5
התנאים למחיקת מידע מהמאגר או להשמדת דגימות DNA. 5
הסדרים שליליים הנובעים מהחוק. 5
1 .            חוקיות החיפוש ותפיסת ה-DNA. 5
1 .א. "פרי העץ המורעל" 5
2 .            עונש מאסר בפועל 5
3 .            חיפוש בהסכמה בגוף אדם שאינו חשוד. 5
4 .            נטילת אמצעי זיהוי מחשודים ונאשמים. 5
5.            נטילת אמצעי זיהוי מעצורים ואסירים. 5
6 .            היקף העבירות. 5
7.            שמירת נתוני זיהוי שניטלו מזירות פשע ומגופות לא מזוהות. 5
8 .            הוראות תחולה. 5
חלק ד' – סקירה משווה. 5
1 .            דנמרק. 5
2 .            בלגיה. 5
3 .            ארצות הברית. 5
4 .            אוסטריה. 5
5.            בריטניה. 5
עיקרי הממצאים. 5
סוף דבר… 5
רשימה ביבליוגרפית. 5
מבוא:
בימיה הראשונים של ההיסטוריה נעשה זיהוי בני אדם על ידי הדבקת תווית מזהה למבצע העבירה, כך לדוגמה היה נהוג לקטוע את ידו של עבריין לצורך זיהוי. קטיעת היד או איבר אחר באה לא רק כענישה אלא בעיקר לשם זיהויו בעתיד. ואף היה נהוג להטביע אות מיוחדת במקום בולט בגופו של מבצע העבירה  –  בהתאם לסוג הפשע. אות זו סייעה לזהותו בנקל והעידה על עברו הפלילי.
אלפונס ברטיון (Alphonse Bertillon,
1 853-1914), הקים בפאריס את שירות הזיהוי הפלילי הראשון. שיטת בני האדם, שפיתח נקראת "אנתרופומטריה פלילית" . שיטה זו התבססה על העובדה שאין שני בני אדם הדומים זה לזה או השווים ביחסי הרוחב והאורך של חלקי השלד שלהם ושל נתונים אנטומיים אחרים בגופם, הנשארים קבועים אצל כל אדם החל מגיל 20 ועד לסוף ימיו. מידע זה הינו הבסיס לכל שיטות הזיהוי הפלילי בעולם ,השימוש בעקרונות מדעיים ובמחקרים טכנולוגיים להוכחת זהותו של נאשם התפתח רבות מאז וממשיך בהאצה  מתמדת.
מחקר זה עוסק במאגר דנ"א לזיהוי פלילי ,ויודגש כי מחקר זה מתייחס למאגר דנ"א  בלבד ולא ראיות מדעיות אחרות שנכללות בו.
הקמת המאגר נועדה לשמש ככלי לצורך זיהוי רב עוצמה לבתי המשפט ולרשויות אכיפת החוק מטרת המחקר להציג את עקרונות היסוד העומדים בבסיס השיטה , תוך הדגשת יתרונותיה ונקודות החולשה שלה. כפי שיובהר להלן שימוש לא מושכל וזהיר בשיטה עלול להניב תוצאות מוטעות שיטו את פסיקת בתי המשפט וכך הלכה למעשה תתפספס לה המטרה שלשמה הוקם המאגר .
מחקר זה בא לבחון את נחיצות הקמת מאגר לצרכים פליליים והאם מהווה הוא פגיעה  באוטונומיה של הפרט בזכויות יסוד רבות שמקורן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בחלק הראשון  אסקור את המונח דנ"א ואת הרקע
להפיכתו לראיה פורנזית  בחלק ב' אסקור את הבעיות הטמונות בראייה זו , חלק ג' עוסק במאגר  ובהסדרים השלילים הקיימים בחוק אשר מכוחו הוקם מאגר דנ"א. חלק ד' עוסק בסקירה משווה לחמש מדינות: דנמרק,בלגיה, ארה"ב, אוסטריה ובריטניה.