מבוא
"השרידים..
נוטים לטשטש את ההבחנה בין מה שהם לבין מה שהם מעלים באוב.. אתרי זיכרון אלה אינם רק מסמנים את העבר, אלא מציעים את עצמם כמרסיסי המאורעות עצמם" (Young, 1993).
מסעות הנוער לפולין מצטיירים כעליה לרגל במסגרת הדת האזרחית ולא כסיור לימודי כשמחנות המוות הם ליבו של המסע ושם התלמידים מופיעים כנציגים של ישראל- לבושים בחולצות המסע ואוחזים בדגל ישראל. מסעות אלו הפכו לחלק בלתי נפרד מתקופת חג הפסח של כיתות יא' יב'- זמן היציאה למסע ומבחר אתרי הביקור בפולין כמעט ולא השתנה מאז החלו המסעות ב1988  הטקסים במהלך המסע יוצרים אצל התלמידים תחושה של אחדות, גבורה וכוח ומעוררים אצל הרוב גם את הפקט הבכי, אך אלו חזרו מהמסע מלאי ידע וחשו שיש ביניהם כעת שפה משותפת לאחר שהיו שותפים למסע (פלדמן, 2001), ממחקרי אף עולה שבני הנוער שיצאו למסע הפכו לקבוצה נפרדת מחבריהם אשר נשארו בבית ולאחר שחזרו מהמסע חשו במשך תקופה ארוכה שגרירים של פולין ונהנו לשתף בחוויות כל מי שפנה אליהם. בעבודה זו , אערוך השוואה על פי מאפיינים בין טקסי יום הזיכרון לשואה ולגבורה מעמדם ותכניהם- אחד התקיים במחנה טרבלינקה בפולין והשני בתיכון "חדש" הרצליה, במטרה להעלות נקודות דמיון ושוני ביניהם. בנוסף, בכדי לקבל תמונה רחבה ככל האפשר, ראיינתי חמש נערות מכיתה יא' מתיכון "חדש" הרצליה, שלוש מהן השתתפו במסע לפולין ושתיים מהן אינן השתתפו, במטרה לבדוק האם קיימים גם ההבדלים ביניהן ולנסות לחשוף את חשיבות הטקס עבורן. נושא זה נבחר מכמה סיבות:
הסיבה הראשונה היא קרבה אישית לנושא, כשאני יצאתי למסע לפולין לפני חמש שנים חזרתי עם חוויות מדהימות, חלק מהמראות במהלך הטיול נטעו בי חותם עז שנשאר עד היום ועוד ישאר לשנים רבות הלאה. סיבה שניה היא שכמעט בכל שנה לפני פסח, זמן יציאת המסעות לפולין, מתקיים דיון אודות המסע לפולין ותרומתו- האם התלמידים רואים במסע פולין כטיול למטרות הנאה ובילוי או כמסע למטרת למידה ועירוב רגשות. סיבה אחרונה היא נושא עליו פלדמן (1998) מדבר "החוויה של הביקור בפולין אינה נשארת ברשות היחיד של המשתתף. הקבוצות יוזמות את סיכום החוויות בכתב, לעיתים בחוברת ולעיתים בסרט. התוצאה מופצת בין ההורים, המורים והתלמידים שלא השתתפו במסע. רבים מהתלמידים ששבו מפולין לוקחים אחריות על הכנת טקסי הזיכרון בבתי הספר שלהם או ביישוביהם". את נושא זה רציתי לבדוק מכיוון שלאחר שאני חזרתי מהמסע לפולין, בני הנוער שלקחו חלק מהמסע כבר 'שבעו' מהטקסים והכנתם ולכן לא נידבו עצמם לקחת חלק בהכנת הטקס בתיכון. בעקבות קריאת המאמרים אני לא מצפה למצוא הבדלים משמעותיים בתוכן הטקסים ומעמדם, אך מאמינה כי שלושת הבנות שיצאו למסע יחושו קרבה גדולה יותר לנושא השואה.