ממ"ן 14
חינוך וספְרות קורס 10275 – בין יהודים לנוצרים שאלות המטלה שאלה
1      (30 נקודות) מהם קווי הדמיון וקווי השוני בין העולם היהודי והנוצרי בתחום: ארגון הידע מערכת החינוך היחס ל'חכמה חיצונית' ממה לדעתכם, נובעים דמיון ושוני אלה? נמקו.
שאלה 2     (40 נקודות) קראו את 'משל הארמון' מתוך מורה נבוכים של הרמב"ם (יחידה 7 עמ' 205-206).
א.   מהו הנמשל שנתן הרמב"ם למשל זה?
ב.   מה הקשר בין גישתו של הרמב"ם לפילוסופיה, כפי שזו באה לידי ביטוי במשל, לבין מטרותיו בכתיבת ספרו 'מורה נבוכים'?
ג.     מהם קווי הדמיון והשוני בין 'מורה נבוכים' של הרמב"ם לבין 'הסומה התיאולוגית' של תומס מאקווינס?
שאלה 3     (30 נקודות) קראו את פרק המבוא
(עמ' 187-192) ואת פרק הסיום (עמ' 217-220) מתוך המאמר המצורף למטלה: עלי יסיף 'אגדה והיסטוריה: היסטוריונים קוראים באגדות עבריות מימי הביניים" ציון ס"ד (ב), תשנ"ט.
(מומלץ לקרוא גם אחת משלוש הדוגמאות המוצגות בגוף המאמר – בנוסף לקריאת המבוא והסיכום) א.   מהן שלוש הגישות העיקריות של היסטוריונים לאגדות, לדעת כותב המאמר?
ב.   במה דומה ובמה שונה גישתו של חוקר הפולקלור לאגדות, מזו של ההיסטוריון?
ג.     באיזו גישה (מבין השלוש) נוקט ישראל יובל בבואו לנתח את אגדת סילבסטר ואגדת יבנה? הדגימו מתוך היחידה.
1
העולם הנוצרי כמו גם העולם היהודי, הקדישו משאבים לחינוך וישנם נקודות דמיון רבות בין עולם החינוך היהודי לעולם החינוך הנוצרי, אולם קיימים גם לא מעט הבדלים. להלן תחומי קווי דמיון וקווי שוני:

2 א רבי משה בן מימון, הידוע בכינוי הרמב"ם, היה רב, הוגה דעות, פילוסוף, רופא ועוד.
עיסוקו בפילוסופיה היה שנוי במחלוקת בימי חייו, ולכן, בחלק השלישי של ספרו "מורה נבוכים" הוא מביע את דעתו על הפילוסופיה ב"משל הארמון".
2ב מטרתו של הרמב"ם בחיבור ספרו המפורסם "מורה נבוכים" היתה לחזק את האמונה היהודית בתורה ובאלוהים בעזרת הפילוסופיה. הוא טוען כי הפילוסופיה הינה הנשגבת ביותר מבין מקצועות הלימוד והינה הדרך הנכונה להתקרבות לאלוהים והפעילות האינטלקטואלית הגבוהה ביותר אליה יכול אדם להגיע. ע"פ הרמב"ם הפילוסופיה אינה חוכמה יוונית שאין ללומדה, אלא כלי עזר חשוב להבנת תורה האל ומימושה בפועל.
2 ג מורה נבוכים – אחד משני חיבוריו המפורסמים ביותר של הרמב"ם. נכתב בשלהי המאה ה-12 בשפה הערבית. מטרת המחבר היתה להוכיח את אמיתות האמונה ע"י הפילוסופיה.
3א במאמר זה, יסיף מתאר שלוש השקפות על הקשר שבין הפולקלור האגדתי לבין האמת ההיסטורית. במילים אחרות: מהו הקשר בין ההיסטוריה לבית אגדות העם.
ההשקפה הראשונה טוענת כי בין האגדות להיסטוריה אין שום קשר, וכי אלה שחיברו אגדות אלה, הינם בורים. לפיכך אין שום קשר בין האגדול לבין המציאות – ולפיכך להיסטוריון מה ללמוד מחקירת