ממ"ן 12
קורס 10403 – אירופה ערש הלאומיות מעשיות האחים גרים שאלות המטלה שאלה
1      (30 נקודות) קראו את תרגום המעשיה "ילדותה של מרים" בגרסה משנת 1813, המופיע בסוף מטלה זו, והשיבו לשאלות הבאות:
א.        הציגו את הדמויות המרכזיות הפועלות במעשייה. היעזרו ביחסו של המספר למעשיהן של הדמויות, לאופן שבו הן מגיבות לאירועים המרכזיים וליחסים בניהן.
ב.        הציגו את הרעיונות המרכזיים המופיעים במעשיה. לשם כך עליכם להיעזר בהקשרים שונים כגון, ניגודים המופיעים במעשיה, העולם התרבותי וההקשר ההיסטורי בו מעלים האחים גרים את המעשייה על הכתב.
ג.          מה היה חטאה של המלכה ומדוע חטאה? הציגו את מוסר ההשכל העולה מן המעשייה.
שאלה
2      (30 נקודות) השוו בין הגרסה משנת 1813 לבין הגרסה משנת 1819. ציינו והסבירו שלושה שינויים. האם לדעתכם משפיעים שינויים אלו על הפירוש של המעשייה ?ואם כן, כיצד?
שאלה
3      (40 נקודות) במאמרו "אם כיפה אדומה היתה יודעת" שואל יעקב שביט:
"מה עוללו או מה עשו האחים הגרמנים לסיפור העממי הצרפתי הגס, שגם נוסחו ה"סלוני" איננו עדין נפש כלל? איזה ערכים לאומיים גרמניים הטמיעו בו?
לבד מהטענה שלכאורה מדובר בסיפורים שהם פרי רוחו של האיכר הגרמני. מה עוד גרמני אופייני ומובהק נמצא בהם? וסרמן עצמו אינו שש לאמץ את התשובה הקלה והשגרתית כל-כך, שהגרמני האופייני היא מידת האכזריות הטמונה באגדות. אם כך, לא נותר לו יסוד לאומי אחר, שכן מה שעולה באופן בהיר ומובהק מתוך אגדות גרים ועיבודיהן הם ערכים חינוכיים מוסרניים מובהקים, ולאו דווקא פטריוטיזם לאומי-לאומני גרמני." א.      הציגו והסבירו בקצרה את הביקורת של יעקב שביט על חיבורו של וסרמן, מעשיות האחים גרים.
ב.      חוו ונמקו את דעתכם על אודות המחלוקת בין שביט לבין וסרמן. איזו השקפה נראית לכם משכנעת יותר?
1א הדמויות המרכזיות הינן:
הבתולה מריה מרים, הידועה היטב מהתיאולוגיה הנוצרית, מופיעה כאן, ע"י המחבר, כאשת החסד המושיעה פעוטה מחרפת רעב ומעלה אותה אליה השמימה. עם זאת היא גם מופיעה כמחנכת המעניקה לילדה להחליט בין טוב ורע וכאשר הילדה חוטאת היא מענישה אותה, אך מעניקה לה מספר הזדמנויות לחזור בה. כאשר היא מודה על חטאיה, היא מעניקה לילדה/מלכה את כל אשר איבדה!
1 ב במעשייה זו תופסת מקום של כבוד, מרים הקדושה. מה שהופך את הסיפור כולו להיות בעל נופך נוצרי ביותר. המלוכה).
3 א הנרי וסרמן חוזר וטוען בפרקים רבים בספר כי האחים גרים ערכו / עדכנו / שדרגו את המעשייות שליקטו על מנת שיתאימו לרוח הלאומיות הגרמנית (כפי שהם ראו אותה), והמעשיות שימשו כאמור ביטוי להשקפות עולמם בנושא ומטרת אוספי מעשיות אלו היתה  "לגלות את הדם הזורם בעורקי המעשיות". וסרמן חוזר ומסביר כי למרות הצהרותיהם של האחים גרים בדבר שמירה על אותנטיות גרמנית טהורה בסיפורים אלה, הרי שהם פעלו כ"בית חרושת" לעריכת הסיפורים שיתאימו כאמור להשקפתם הלאומית-גרמנית. יעקב שביט שבחן את גרסאותיה השונות של המעשייה המפורסמת כיפה אדומה, מעמיד סימן שאלה די גדול בנושא וטוען כי גם לאחר עריכתם של האחים גרים, המעשיות נותרו רווי אלימות ובוטים, ולא ניכרת בהם שום "גרמניות אותנטית" מיוחדת שיכולה לאפיין אותה, וכי השינויים שהוזנו פירושם הינו שונה וכי פירושו של וסרמן הינו שגוי