יהודה ורומא - - ציון: 95

תקציר העבודה

הקנאות  וגלגוליה בין הכיבוש הרומי ועד תום המרד הגדול מבוא
הקנאים הינו שם כולל לאנשי ההתנגדות המזוינת כנגד הרומאים בעיקר בימי המרד הגדול שאירע בין השנים 66-73
לסה"נ. אולם בעיון בכתבי יוספוס מתברר כי הקנאים היו רק חטיבה אחת מתוך החטיבות היהודיות שלחמו בחירוף נפש ברומאים, אך גם (ע"פ יוספוס) איש באחיו.
להלן החטיבות שפעלו נגד השלטון הרומי:
חטיבתו של שמעון בר-גיורא היתה הגדולה ביותר מבין לוחמי ירושלים, ולא לשווא הוצג בר-גיורא כמנהיג המרד במסע הניצחון הרומי של טיטוס ואספסיאנוס ברומא. שמעון בר-גיורא שיתף פעולה זמנית עם הסיקאריים במצדה, לאחר שאלה גורשו מירושלים. אך לעומת הסיקאריים, הוא העדיף להרחיק לכת ולצבור כוח על מנת להשתלט על ירושלים. עלייתו של בר-גיורא לצמרת היא מפתיעה בשל מוצאו הנחות, אולם ייתכן שזה היה סוד כוחו בקרב העם. הסיקאריים או אנשי הפילוסופיה הרביעית מצטיירים כארגון הממוסד ביותר, בעלי הנהגה משפחתית שושלתית שמתחילה מיהודה הגלילי בשנת 6 לסה"נ עד לנפילת מצדה בשנת 73 לסה"נ, תחת הנהגתו של אלעזר בן-יאיר מאותה משפחה ממש. שמם של הסיקאריים ניתן להם ע"י אויביהם, על שם הפגיון (sica) שאפיין אותם ברציחות פוליטיות רבות, ובכלל השם sicarius הינו מילה נרדפת לרוצח ע"פ החוק הרומי.
חטיבתו של יוחנן מגוש-חלב היא חטיבה נוספת שפעלה בירושלים. יוחנן למעשה היה בתחילה ממחנה המתונים, אולם ההתדרדרות שחלה ביחסי יהודים-נוכרים, הביאה אותו לתמיכה במרד. ידועים גם קשריו עם האוליגרכיה היהודית בירושלים. קשה מאוד לעמוד על אישיותו של יוחנן בשל הסלידה העמוקה של יוספוס לאדם זה. אולם ידוע הוא כי יוחנן התנגד נמרצות ליוספוס ולאופי החשוד של פעילותו כמפקד הגליל. אך יש להבין זאת גם בשל התוצאות – יוספוס נפל לידי הרומאים בתחילת המרד בצורה מעוררת חשד ואילו יוחנן נלחם עד נפילת הגליל והמשיך את הלחימה עד לחורבן ירושלים ונפילתו בשבי האויב.
האדומים הם מרכיב כוח חשוב שתמך בתחילה בקנאים אך לאחר מכן פתח את שערי ירושלים לחטיבתו של שמעון בר-גיורא בשל סלידתם מדרכיהם של הקנאים. האדומים גוירו בתקופתו של יוחנן הורקנוס ה-1, וכפי שמצטייר בסיפור המרד, הם הפכו לחלק בלתי נפרד מעם ישראל.
ולבסוף יש את הקנאים שלטענת מנחם שטרן היו בעלי זיקה כוהנית. הוא תולה זאת בשל כמה סיבות: שמם הנגזר מפעילות הכוהנים פנחס ומתתיהו; בסיסם בהר הבית; ההחלטה על בחירה מחודשת של הכוהן הגדול באמצעות גורל; והנהגתם הכוהנית של אלעזר בן-שמעון וזכריה בן-אבקילוס. בעקבות כניסתם של האדומים לירושלים, עלה כוחם של הקנאים והם למעשה שלטו בעיר עד להגעת חטיבתו של שמעון בר-גיורא.
מטרתם העיקרית של כל החטיבות היתה אחת, למגר את השלטון הרומי בארץ ישראל ולהנהיג מדיניות יהודית-לאומית, מנחם שטרן טוען כי "הגורמים שאיחדו זרמים אלה היו רבים יותר מהגורמים המפלגים. מבחינה זו ישנו אולי צידוק מה לדעת ההיסטוריונים הנוהגים לדבר בהכללה על תנועת קנאים שהניפה ללא פחד את נס המרד נגד האימפריה הרומית כשזו היתה בשיא כוחה". לכן למרות שהקנאים הם רק חטיבה אחת מתוך כלל ארגוני המרד, בחיבור זה נתאר את כל החטיבות כבעלות אידיאולוגיה קנאית.
אך מהי אידיאולוגיה קנאית?
בחיבור זה ננסה לפרט כיצד הפכה אידיאולוגיה הקוראת לבצע פעילות אקטיבית במטרה לשמור על חוקי ה' לאידיאולוגיה לאומית הקוראת לשחרור מעול הגויים, ולבסוף לאידיאולוגיה סוציאליסטית של שחרור עבדים ומלחמה בעשירים כפי שנראה בפעילות הקנאים ושמעון בר-גיורא במהלך המרד הגדול. כפי שנראה מיד, האידיאולוגיה לא החלה בתקופת בית שני, אלא מקורה בימים קדומים הרב יותר. נוסף על כך, יש מין האמת בדעתו של יובל שחר הרואה בכל פעולות הקנאים, אישור הלכתי של בית שמאי המתיר למשל בזיזה של רכוש אויבים למטרות שונות וקורא למאבק ברומי בכל עת.
ישנו גם את אפקט הפרסום – המורדים הרבים ראו צורך להנציח את עצמם במותם כגיבורים, כפי שעד היום נזכרים הסיקאריים בהתאבדותם במצדה בשנת 73 לסה"נ.
עוד נקודה לסיום: ראיתי לנכון גם לתאר את הלך הרוחות בארץ ישראל בתקופת השלטון הרומי כולו, וזאת על מנת לשמור על רצף היסטורי.
ביבליוגרפיה ü      בער, ירושלים בימי המרד הגדול:
בער י', ירושלים בימי המרד הגדול, ציון לו (תשל"א), עמ' 166; ü      דיו, תולדות רומא:
דיו ק', תולדות רומא; ü      סוורוס, כרוניקה:
סוורוס ס', כרוניקה, ב', 30: 3, 7, ע"פ ד' רוקח, "היהודים והיהדות בספרות הנוצרית", היהודים בעולם ההלניסטי והרומי: מחקרים לזרו של מנחם שטרן (בעריכת א' אופנהיימר, י' גפני, ד' שוורץ), יד בן צבי, ירושלים תשנ"ו, עמ' 181; ü      פלאביוס, חיי יוסף:
                        פלאביוס י', חיי יוסף, תל-אביב  תרצ"ו, תרגום מיוונית: מ' שטין; ü      פלאביוס, מלח':
                        פלאביוס י', מלחמת היהודים, ירושלים תשל"ח, תרגום מיוונית: ש' חגי; ü      פלאביוס, קדמ':
                        פלאביוס י', קדמוניות היהודים, ירושלים תשכ"ג, תרגום מיוונית: א' שליט; ü      שחר, יהושע בן צפיא:
שחר י', "יהושע בן צפיא וגילויי קנאות שמותית בגליל במלחמת החורבן", בתוך: אוהב שלום, מחקרים לכבודו של ישראל פרידמן בן-שלום בהגיעו לגבורות (בעריכת דב גרא ומרים בן-זאב), המכללה האקדמית ספיר תשס"ה, עמ' 245-265; ü      שטרן, הקנאים:
שטרן מ', "הקנאים", בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, ירושלים תשנ"א, עמ' 277-299; ü      בבלי:
תלמוד בבלי; ü      הברית החדשה:
ספרים:
לוקאס, מעשי השליחים; ü      מק"א:
ספרים חיצוניים, מקבים א'; ü      מקרא:
ספרים: שמות, במדבר, דברים, יהושע, שמ"א: שמואל א', שמ"ב: שמואל ב', מל"א: מלכים א', מל"ב: מלכים ב', תהילים; ü      תוספתא;