יהודי ארה"ב - סיכום לבחינה - ציון סופי: 99

תקציר העבודה

בתקציר זה ישנם רק תחילת הסיכומים של חלק ניכר מהמאמרים בקורס זה גלי הגירה יהודית מגרמניה, 1830-1910 / אברהם ברקאי א יהדות גרמניה תמיד היתה מיעוט קטן ביותר. במאה ה-19 הם היוו כ-1.3% מכלל האוכלוסייה.
למרות שיעור הגידול הטבעי הגבוה אצל היהודים, יחסם באוכלוסייה לא השתנה בעיקר בשל ההגירה לארצות הברית.
יהדות גרמניה היתה ניידת באופיה ונטתה להגר בין הדוכסיות בשל תנאים שונים וגזירות שונות שניתנו ליהודים, וההגירה בין אם בתוך תחומי גרמניה ובין אם למדינות שכנות היתה חלק מהתפתחות הקהילה היהודית-גרמנית.
                                                  ההגירה ההמונית של יהודי אירופה,
1 881-1914 / אריה גרטנר* במשך כל שנות הגלות היה הגירה יהודי בתוך תחומי אירופה. ההגירה היהודית לאמריקה החלה זמן קצר לאחר מסעו של קולומבוס. בי המהגרים הספרדים היו גם אנוסים שחזרו אל חיק היהדות. מקור ההגירה היהודית נע בהדרגה מגרמניה לכיוון מזרח ודרום. במאה ה-18 עיקר ההגירה היתה בעיקר לגרמניה, הולנד ואנגליה אולם בתחילת המאהה-20 פנו רבים לדרום אפריקה, לקנדה, לארגנטינה ובעיקר לארצות הברית.
שנות השיא של ההגירה היהודית היה בין השנים 1881-1914 כאשר כ-2.5 מיליון נפש חצו גבולות לאומיים ופנו למדינות עם משטר ליברלי יותר ובעלות פריחה כלכלית. מעטים הם היהודים שפנו לארץ ישראל אולם רבים היו אלה שהיגרו אליה ועזבו אותה. בשך תקופה ארוכה זרמה לארצות הברית הגירה מצומצמת של יהודית שהכשירה את הקרקע להגירה ההמונית שהחלה כאמור ב-1881. כך היה גם בארץ ישראל שההכירה ההמונית אליה הגיעה לאחר שנת 1917 ובעיקר לאחר 1948. ההגירה היהודית היתה חלק מהגירה מסיבית של כלל עמי אירופה. המהגרים היהודים הפליגו עם המהגרים הגויים באותם תנאי דרך קשים למרות המניעים השונים. מרבית המהגרים הגויים היו איכרים בירדו מנכסיהם בשל עודף האוכלוסיה הכפרית ודיכוי בעלי קרקעות וחיפשו את מזלם במרחבים החדשים של ארצות הברית (בניהם כמעט ולא היו יהודים) וכן היו גם בעלי מלאכה שאיבדו את פרנסתם בשל המהפכה התעשייתית (בניהם היו מעט יהודים). גרמנים מול רוסים / משה רישין* בעוד יהודי גרמניה כבר מרגישים שהם השתלבו בחוויה האמריקנית, נאלצו להתמודד עם  ההגירה ההמונית של יהודים אחרים ממזרח אירופה.
גרמנים אלה חחשו שמא אותה יהודים ממזרח אירופה יהרסו את הכבוד אשר יש ליהודי ארצות הברית. בעיני הגרמנים היו היהודים ממזרח אירופה לחסרי תרבות לעומתם שהיו יורשי עידן התבונה והמדע.
יהודי מזרח אירופה, השתלבו ללא בעיות בעיר המהגרים. למרות העוינות, ניסו יהודי מזרח אירופה להתחכך בשולי החברה הגרמנית על גינוניה, אולם עם התרבות המהגרים שאיפה זו דעכה.
יהודי ניו יורק המבוססים ראו בקהילתם את התגשמות החלום. ניצחון התבונה על האות הכתובה ואיחוד בני האדם לא הבדלים של גזע ודת. מונה רב לקהילת ניו יורק מקהילת מנצ'סטר שנשא את דרשותיו באנגלית.
יוצאי גרמניה, גם שהיו אמריקאים לכל דבר ועניין, ראו בכל דבר גרמני כדבר עליון ונישא.
הגרמנים תושבי ניו יורק נתפסו לראוותנות והתגאן בשורשיהם הגרמנים ובאידיאולוגיה של גרמניה החדשה. לפיכך התנשאו אלה על יוצאי מזרח אירופה וסלדו מההתבדלות היהודית שאיפיינה את היהודים באירופה.
הרגשתם של תושבי ה-up כלפי המזרח אירופים באה לידי ביטוי בעיתונות היהודית של התקופה. הם ראו במזרח-אירופים אנכרוניסטים קדמונים בחברה מתקדמת ונאורה.
לטענתם של הגרמנים, למרות היותם יהודים. הרי שהם חשים קירבה רבה יותר כלפי שכניהם הנוצרים. לדידם של הגרמנים, שום דבר ראוי לא הגיע עם המהרגים ממזרח אירופה, ואלה אף כינו את שפתם (יידיש) כז'רגון של חזירים – כמו גם כל התרבות שלהם בשפה זו, והם מכשול בהעלת הסטנדרטים של היהדות. ההבדלים הללו בין הצדדים גרמו למזרח אירופאים רבים לשנות את שמם לשמות בעלי צליל גרמני.
                                                                      האמריקניזציהשל היהדות / נעמי ו' כהן* רבים יטענו כי חופש הדת והאמנציפיה הקיימת בארה"ב הינה מסוכנת ליהדות ממש כמו שתקופת הרדיפות היתה מסוכנת ליהדות.
וכדוגמא מביאים את סיפור עגל הזהב מיד לכשיצאו בני ישראל ממצרים. החירות בארה"ב מובילה להשפעות ופיתויים נוכריים על היהודים. למרות שיש הפרדה בין דת ומדינה, נוטים יהודים רבים לשבות ביום ראשון, לציין את חג המולד וגורמים נוספים שמשפיעים על דת היהודים בארה"ב.
הזרם הקונסרבטיבי, היסטוריה ואידיאולוגיה: 1886-1983 / מרק לי רפאל* להבדיל מהיהדות הרפורמית, היהדות הקונסרבטיבית החלה את קיומה כבר בבית המדרש לרבנים ב-1902 ורק ב-1913 נוסד ארגון של הקהילות הקונסרבטיביות.
עם היווסדותו של הארגון "בתי הכנסת המאוחדים של אמריקה" ביקש נשיאו להעמיק את שורשיה לדמויות מפתח כמו יצחק ליסר, סבתו מוראיס, מרקוס יאסטרוב, בנימין סאלד, אלכסנדר קוהוט ואחרים במאה ה-19, עיקרון עליו חזרו רבים ממנהיגי התנועה, אולם התנועה הקונסרבטיבית כתנועה התפתחה במאה ה-20 בלבד.
בית הכנסת הקונסרבטיבי / ג'ק ורטהיימר* בית הכנסת הקונסרבטיבי הינו יצירה של יהודים אמריקנים במאה ה-20. אמנם גם באירופה קמו בתי כנסת ששילבו אלמנטים רפורמים ואלמנטים אורתודוקסים, אולם השילוב בין פעילות דתית לפעילות חברתית הינו מאפיין ייחודי של בית הכנסת הקונסרבטיבי בארה"ב.
בצורתו הקדומה, בית הכנסת הקונסרבטיבי נוסד ביזמתם של חברים בקהילות רפורמיות או אורתודוקסיות שלא היו מרוצים וחיפשו חלופות לפעילות בית הכנסת שלהם. הקהילות החדשות שבראשן עמדו רבנים מבית המדרש לרבנים באמריקה, הצטרפו לאיגוד של "בתי הכנסת המאוחדים באמריקה" ולאט לאט פיתחו סגנון וזהות קונסרבטיביים ייחודיים.
החל מאז גדל קצב הגידול של בתי הכנסת הקונסרבטיביים ובמאמצע המאה כבר נכללו בבתי הכנסת הקונסרבטיביים יותר מ-850 בתי כנבת שחבריהם היוו את רוב יהודי ארה"ב המזוהים מבחינה דתית.
 המאמר עוסק בהתפתחות ההיסטורית של בית הכנסת הקונסרבטיבי, כאשר יתאר גם את ההתפתחות והגידול במספר הקהילות בתקופות השונות.
הקהילות בהן יעסוק הממר הינן קהילות המסונפות ל"בתי הכנסת המאוחדים" או כאלה המזהות את עצמן כקונסרבטיביות.
מי ישא באשמת השואה? הדילמה האנושית / הנרי ל' פיינגולד* בשואת יהודית אירופה נרצחו 6 מיליון יהודים, והאשמה היא בתכליתיות הרצחנית של הנאצים והאדישות של בעלות הברית. חקר השואה מלמד כי בעדים לזוועות השואה כמעט ולא עשו מאומה להצלת היהודים. אילו יכלו מקבלי ההחלטות להתבטא היום היו מגלים בתמיהה על ההאשמה חמורה זו, משום שהם כלל לא נתנו דעתם על יהודי אירופה. תהליך התפתחותה של התנועה הציונית באמריקה לקבוצת-לחץ תוקפנית / עמיצור אילן* התביעה להקמת מדינה יהודית הינה ותיקה כמו הציונות.
עם זאת בתקופת המנדט הבריטי וההתנגדות הערבית, הוצנעה דרישה זו. מסקנות ועדת פיל משנת 1937 שקראו לחלק את ארץ ישראל היו בעוכריהם של רבים מהציונים ובניהם ציוני אמריקה. בשנת 1939 הפנתה בריטניה עורף לציונות, והפעילים סברו כי הגשמת החזון לא צריכה להיות תהליך ממושך ואיטי אלה מבצע חד פעמי. רעיון זה מקורו ביהדות ארה"ב.
הנרייטה סולד:
החזון האמריקני הפרוגרסיבי של היישוב / מיכאל בראון* ההשפעה האמריקנית על היישוב לפני 1945 לא הוערכה כראוי. בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 התחרו א"י וארה"ב על גופן ונפשם של יהודי מזרח אירופה ולכן טיפחו הציונים בא"י טינה כלפי אמריקה ובהצלחתה. רק שיעור קטן של העולים לפני קום המדינה הגיע מאמריקה, ובהנהגה שיעורם היה קטן עוד יותר – רק שלושה הצליחו להעפיל את הדרג העליון: יהודה מגנס, גולדה מאיר והנרייטה סולד.
סולד ייצגה בא"י גופים ואישים עשירים מארה"ב, ונעשתה נציגת היישוב באמריקה. בימי חייה הכירו כבר כי הפנתה עורף לשורשיה האמריקנים, אך השפעתה האמריקנית על היישוב היתה רבה – כך שהצליחה לקרב את אמריקה ויהודיה אל יהודי א"י.