ממ"ן 11
קורס 101
5 – פסיכולוגיה בחינוך גורמי הנעה ונספחים לסטטיסטיקה ולשיטות מחקר שאלות המטלה שאלה
1      (40 נקודות) קראו את התיאור המופיע במסגרת 1.8 (עמודים 61-62) בספר הקורס, תחת הכותרת "הומאוסטזיס אינו  מצב אנושי", וכתבו מערך מחקר התואם את התיאור הנ"ל, על-פי הסעיפים שלהלן:
(6 נק') א.
נסחו שאלת מחקר והשערת מחקר התואמות למחקר המתואר.
(8 נק') ב.
הגדירו את המשתנה המסביר ואת המשתנה המוסבר במחקר זה, וקבעו אם מדובר במחקר ניסויי או במחקר מתאמי. נמקו קביעתכם.
(10 נק') ג.
הציגו בקצרה את מסקנות המחקר, והסבירו את הקשר בין מסקנות אלה לתופעת ההומיאוסטזיס.
(16 נק') ד.
בחרו מתוך המחקרים העוסקים בנושא הסקרנות מחקר אחד התומך במסקנות אותן תיארתם בסעיף ג', ומחקר אחד הסותר מסקנות אלה. הסבירו את בחירותיכם.
              שאלה
2     (24 נקודות) קרא את המאמר "המשגה מחדש של רגש ושל הנעה ללמוד במגרות כיתתיות – מאייר וטרנר – וענו על הסעיפים הבאים:
(9 נק') א.
הציגו בקצרה את שלוש המסגרות התיאורטיות לחקר רגשות בכיתה.
(משפטים נק') ב.
תנו דוגמא משלכם לאופן בו יכולה כל תיאוריה לסייע בתהליכי למידה של סטודנט באוניברסיטה הפתוחה (בסך הכל 3 דוגמאות, דוגמה אחת לכל תיאוריה).
שאלה
3     (36 נקודות) קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שבעקבותיו:
"מחקר: תלמידים אקסטרנים מתאמצים פחות.
בבתי-הספר האקסטרנים בבריטניה נוקטים בגישה של "האכלה בכפית" כלפי התלמידים ובכך מזיקים ופוגעים ביכולת החשיבה העצמית לטובת השגת ציונים טובים יותר. מסקנה זו עולה מדו"ח שערך המפקח על החינוך העצמאי בבריטניה. על-פי נתוני הדו"ח נמצא כי בבתי-הספר האקסטרניים, המשימות והמטלות שניתנות לתלמידים הן קלות ייתר על המידה, תוך כדי הנחיה והדרכה, עד כדי שהתלמיד לא נדרש למאמץ רב. בבתי-הספר נוטים לסייע בידי התלמידים להשיג תוצאות טובות יותר במבחנים באמצעות הוראה שאינה דורשת מאמץ מהתלמידים.
הדו"ח סקר 200 בתי-ספר עצמאיים ברחבי בריטניה בשנה האחרונה, לדעת המפקח, שיטה זו פוגעת בחינוך הבריטי ומונעת פיתוח מחשבה מקורית, יצירתיות ועצמאות. בבתי-הספר האקסטרניים ניתן דגש רב לציוני המבחנים וקיים חסך בחשיבה חופשית ועצמאית.
בנוסף, השיטה שבה הלימוד מכוון רק להצלחה במבחנים, מכוון את המורים לעסוק בדרך לעבור את המבחנים תוך הדחקה של לימוד הנושא עצמו.
הלימוד הופך לאמצעי להצלחה במבחן ולא המטרה עצמה. נתון נוסף הוא כי 94% מהתלמידים משיגים לפחות 5 ציונים טובים עד טובים מאוד אולם במפתיע גם בבתי-הספר הממלכתיים 97% מהתלמידים משיגים תוצאה ברמה הזו.
(מתוך: אתר האינטרנט חינוך עולמי, www.hinuch.co.il, 13.6.2005) (12 נק') א.
בחרו שלושה גורמים הנעתיים מתוך חומר הלימוד, והגדירו אותם בקצרה.
(24 נק') ב.
הסבירו את הקשר בין כל אחד מהגורמים אותם הגדרתם בסעיף א' לבין הממצאים העולים מהקטע (למשל, כיצד התהליכים המתוארים בקטע משפיעים על התפתחות הגורמים ההנעתיים או כיצד בעלי רמות שונות של הנעה יתמודדו עם התהליכים המתוארים בקטע, או כל קישור אחר בססו את ההסברים על ממצאים אמפיריים מתאימים (ממצא אחד לכל גורם הנעתי).

1 א שאלת מחקר:
האם יש קשר בין עונות השנה להישגים לימודיים?
השערת מחקר:
בעונות בהם הטמפרטורה קיצונית (שיא הקיץ, שיא החורף), ישנה ירידה בהישגים הלימודיים.

1 ב משתנה מסביר:
תקופות קלנדריות (דצמבר, ינואר, יולי, אוגוסט מול שאר חודשי השנה) משתנה מוסבר:
הישגים לימודיים.

2 א עבור חקר הרגשות בכיתה ישנן 3 תיאוריות העוזרות לנו להבין שרגשות אלה אינן רק הכרחיות להנעת הלומד, אלא שלב חשוב בהוראה יעילה. והן אלה שמסבירות את החלטות התלמידים בדרכי הלימוד שלהם ובמטרתם.
נטילת סיכונים תיאוריה זו בודקת למעשה את מידת האתגרים אותם מציב לעצמו התלמיד בלימודיו. במקרים רבים באפשרותו להצליח במבחן זה או אחר באמצעות דרכים מקילות כמו למשל השוואה עם נושא מוכר, זכירת טקסטים בעל פה ללא הבנת החומר הנלמד, העתקה או הימנעות ממבחן שאינו מחייב להמשך הלימודים. בדרך זו יכול התלמיד להצליח והשיג השגים נאים, אולם ללא עניין ממשי, והרגשה של "down" במקרה של כישלון. לעומת זאת, תלמיד הנוטה לקחת סיכונים, ישקיע בתרגיל זה את מירב יכולתו כאשר עבורו חשובה יותר הדרך להשגת התוצאה מאשר התוצאה עצמה. במקרה של כישלון הוא ינחם את עצמו בעובדה שעשה את המירב על מנת להצליח, וגם כישלון במבחן זה או אחר, לא ימנע ממנו להצליח בטווח הרחוק.

2 ב באוניברסיטה הפתוחה, בה שיטת הלימוד מתבססת על לימוד עצמי בעיקר, תיאוריות אלה יכולות לעזור להגברת ההנעה בלימודים ולעורר יחס חיובי יותר בחומר הנלמד.
נטילת סיכונים בכל קורס באוניברסיטה הפתוחה יש להגיש מספר מטלות מנחה (ממ"נים) כאשר לא כל המטלות הן חובה. תלמידים מסויימים השואפים "לעבור את הקורס" יבצעו את מינימום המטות הנדרשות, וזאת על מנת לא לאבד נקודות יקרות במטלה לא מוצלחת שיכלו לוותר עליה. לעומת זאת, תלמידים שהידע הינו מראש מעיינהם, מבצעים מספר מטלות גדול ככל האפשר וזאת על מנת לייצר בקיאות גבוהה יותר בחומר הנלמד.
3 א זרימה- חוויה שהיא תוצר של עניין מעבודה עצמית בתחום מסויים וגורמת להתרוממות רוח והנעה המדרבנת את הלומד לרכוש ידע נוסף. ממאפייני הזרימה הם תחושת שליטה של התלמיד במשימה לבל ישתעמם, איבוד תחושת הזמן, הגדרת יעד ברור וקבלת משוב מיידי מגורמים בתוך העבודה.

3 ב זרימה- בקטע הנ"ל נראה כי אין את תהליך ההנעתי של הזרימה כלל וכלל. העבודה העצמית מתבטלת כלא היתה, והמורים למעשה נותנים לתלמידים את כל הכלים על מנת "להצליח" בבחינה, אולם הכושר ההנעתי כמו גם יכולת החשיבה של התלמידים נפגמת כמו גם רמת הגאווה שלהם מציוניהם הגבוהים.  מושג זה נטבע ע"י צ'יקסנטמיהיילי, אשר במחקריו (1993) גילה כי במצבי שיעמום לא מדווחים התלמידים על גאווה בהישגיהם.