הסדרי טיעון עבודה במסגרת הסמינריון "סוגיות בדיני הפרוצדורה הפלילית" תאריך הגשה: 09.06.11
תוכן עניינים
פרק א' : מבוא —
2
פרק ב' : הסדרי טיעון מהו הסדר טיעון —
3
ההצדקות למוסד הסדרי הטיעון ..
4
פרק ג' : הסדרי טיעון וההליך השיפוטי הקשר בין הסדרי הטיעון והשיטה האדברסרית –. 6
אופן עריכת הסדרי טיעון –..
8
פרק ד' : סוגי הסדרי טיעון הסדרים לעניין האישומים —
10 הסדרים לעניין העונש
11
פרק ה : פיקוח שיפוטי גישת "העונש הראוי" .
13
גישת "בחינת שיקולי התביעה" ..
14
גישת האיזון –…
משפטים פרק ו' : משפט משווה הולנד –17
דנמרק -..
17
אנגליה -.
18
ארה"ב -.
18
פרק ז' : הביקורת על הסדרי טיעון -…
20 פרק ח' : דיון ומסקנות —
23
פרק ט' : סיכום –
28
פרק א' : מבוא
באוקטובר
2 010 נחתם הסדר טיעון בין רוצח הילד אביב אילוז לבין הפרקליטות, לפיו ייגזר עליו עונש מאסר של 12 שנים בגין חלקו במקרה והוא יורשע רק בסיוע לרצח. לאחר שפרקליט המדינה חזר בו מהסדר הטיעון, אישר בג"ץ בחודש מרץ 2011 את הסדר הטיעון.
ביום
6 .3.11 חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם מרק פטריק, אשר נהג שיכור, התנגש חזיתית בילדה שחר גרינשפן והפך אותה למשותקת. במסגרת עסקת הטיעון, יקבל מרק קנס על              סך 1,000 ₪, עבודות שירות בהיקף של
6 00 שעות, רשיונו נשלל לשש שנים וקיבל מאסר על תנאי.
בשנים האחרונות צצות כתבות על הסדרי טיעון שנחתמים בין הפרקליטות לבין הנאשמים כפטריות לאחר הגשם, מרבית הסדרי הטיעון מתקבלים בציבור בהפתעה גמורה ובחוסר הבנה של המניעים לחתימה על ההסכמים. ועם השנים הבינה הפרקליטות כי עריכת הסדרי טיעון הינו הכרח במציאות המשפטית במדינת ישראל, כאשר כוח האדם והזמן השיפוטי איננו מספק בכדי להקיף את גל הפשיעה ההולך וגובר.
ולמרות זאת, ישנם כאלה אשר אינם מברכים על המהלך האמור, ואף גורסים כי עסקאות טיעון הינן אבן נגף למשפט הישראלי שיש לעקור מהשורש או לכל הפחות לשנותו באופן קיצוני.
"…
עסקות טיעון הם גידולי פרא שצמחו בערוגות המטופחות היטב של סדר הדין הפלילי. אין להן אסמכתא בחוק, אך הן גם אינם אסורות על פיו. הן נבטו תחת הלחץ הכבד של ריבוי תיקים פליליים והקושי להתמודד עם כל תיק ותיק בדרכי הפרוצדורה המקובלת. על הקושי האובייקטיבי מתווספת העייפות האנושית של השופטים, פרקליטים וסניגורים, הרצון לסיים עניינים מהר, להגדיל תפוקה ולהבליט הישגים סטטיסטיים..".
בעבודה זו אני אתמקד במוסד הסדרי הטיעון, ולאור זה, אני אבחן את המונח עצמו וההצדקות לקיומו, את הקשר בינו לבין שיטת המשפט הנהוגה בישראל, אפרט את סוגי ההסדרים השונים, את הביקורת השיפוטית שבתי המשפט מפעילים כיום והפעילו בעבר וכן אבחן את הסדרי הטיעון הנהוגים במדינות מעבר לים ואת הביקורות שנשמעות תכופות במדינת ישראל ואף אנסה להציע שינוי בהסדרי הטיעון, על מנת להפוך את המוסד ליותר "מקובל" בעיני הציבור.