שאלה
1 :
א. תפקידי הרדיו בתחילת דרכו:
תחיית השפה המדוברת וסטנדארטיזציה של השפה – כתיבת בעברית הייתה מוכרת כבר בקהילות היהודיות הגלות בתפוצות, אך דיבור "חי" בפומבי התחיל עם הקמת הרדיו שנתפס כאמצעי המבטא את המהפכה לנוגעת למיקומה של השפה העברית בחיי העם היהודי. בנוסף אוכלוסיות מרובות ולא משכילות אשר לא יודעות קרוא וכתוב לרדיו היה פוטנציאל מודרניזציוני אשר התאים לאוכלוסיות של העולם השלישי.הרדיו אינו מחייב ידע של קרוב וכתוב אלא מחייב האזנה בלבד. בתקופת היישוב היה קריטי להנחיל את הלשון העברית יותר מאשר שפות אחרות שכן היו שאלות רבות בנושא השפה המדוברת ולא הייתה מורשת מהעבר של שימוש בשפה העברית. אנשי הרדיו היו פונים לאקדמיה ללשון בשאלות בענייני הגיה והם מצידם תדרכו שדרנים על מנת שהשפה תהייה תקנית-
שאלה 2:
א. דגם השידור הציבורי- התפתח באנגליה כמשאב ציבורי, תפקידיו חינוכיים, תרבותיים ,מוסרים ומעודד אחדות חברתית. תפיסה זו ראתה ברדיו שירות, שיש לספק אותו לכל אזרחי המדינה, וברמה גבוהה ולא כעסק כלכלי. הידיעה כי מימונו של השידור בה מהציבור, שהרי מחויבותם של המשדרים היא בראש ובראשונה כלפי הציבור. לדגם שידור זה פוטנציאל השפעה עצום, לכן יש לפקח עליו-
שאלה 3:
א. הטיעונים נגד הפעלת הטלוויזיה בישראל:
טיעונים כלכליים- מדינת ישראל בשנותיה הראשונות נאבקה לקלוט גלי הגירה רבים ובמקביל נאלצה לעמוד בקונפליקט צבאי קשה מול מדינות ערב. לכן הייתה נתונה במשבר כלכלי עמוק. לנוכח מצב זה הועלו טענות רבות נגד העלויות ה"מיותרות" הכרוכות ברכישת הטלוויזיה ובשידוריה וסתירת האתוס הקולקטיביסטי. הטלוויזיה תוארה כטכנולוגיה המאפיינת מדינות עשירות וטרם הגיע זמנה של ישראל ליהנות ממנה. היבט כלכלי נוסף נגע להתנגדות בעלי עסקים, כמו בעלי עיתונים, שחששו להיפגע כתוצאה מהקמת הטלוויזיה עקב צמצום בהכנסותיהם-
שאלה 4:
הטלוויזיה היא מדיום הנתפס לעיתים ככלי להבניית תודעה של אומה, המלכד את הפריטים והופך אותם לקהילה. מנגד, לעיתם מתפקדת הטלוויזיה ככלי לחיזוק הגלובליזציה ולהתחברות אל העולם החיצוני.
על פי בדיקה בלוח המשדרים בשלושת הערוצים העיקריים (11,10 ו-22) במשך שבוע שלם, בזמן צפיית שיא (בין 20:00-22:30) נמצא כי אלו תוכניות המחזקות את הלאומיות:
בשעות הפריים טיים של הערוצים המרכזיים-