עבודה סמינריונית בסד"פ - הגנה מן הצדק

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 10657
מספר מקורות 75

תקציר העבודה

תוכן עניינים.
מבוא.                                       
2 פרק ראשון: הגנה מן הצדק – סייג לאחריות הפלילית.

3 -9
כללי.
קליטת תורת "ההגנה מן הצדק" בשיטתנו. א- שלב הקליטה הראשון.
ב- שלב הקליטה השני.
ג-  הרחבת המבחן : מפסה"ד יפת לפסה"ד בורוביץ.
ד- מבחן משולש להחלת הדוקטרינה במקרים הראויים.
המקרים בהם ההגנה ראויה. משמעות קבלת הדוקטרינה.
פרק שני: הזכות להליך הוגן.
10-11
פרק שלישי: ההגנה החוקתית, מן הצדק ומן המנהל.
1 2-20 ההגנה מן החוקה.
ההשפעה החוקתית.
ההגנה מן הצדק כסעד חוקתי.
ההגנה מן ה"צדק" .
צדק משפטי.
ההגנה ,הצדק ואמון הציבור.  ההגנה מן המנהל.
כללי.  יישום הדוקטרינה לאור המשפט המנהלי.
פרק רביעי: יתרונותיה וחסרונותיה של ה"הגנה מן הצדק".

2 0-23
ההצדקות לקיום הדוקטרינה. חסרונותיה של ההגנה.
פרק חמישי: ההגנה מן הצדק – משפט משווה (בהתבסס על פסק דין Benntt ).
2 3-28
לידתה והתפתחותה של ההגנה מן הצדק במשפט המקובל.
התפתחויות נוספות והרחבת תחולתה של הדוקטרינה.
פרק שישי: נקודות לביקורת.
28-32
סיכום.
32
ביבליוגרפיה
3 3-36
מבוא
" צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף " כבר עשור שמשפטנים ,עורכי דין ואנשי אקדמיה רבים מנסים להבין את דוקטרינת ההגנה אשר מן הצדק נולדה. ספרים נכתבו אודותיה , מאמרים אין סוף ,והפסיקה עליה רבה ומגוונת,  אולם נראה כי  הטענה מועלית כפטריות לאחר הגשם.
המגמה היא חיובית, אך 'ההתנפלות' מיותרת. ככל דבר טוב שהשימוש בו הוא מעל הצורך הרי כל המוסיף גורע.
את ההגנה הנפלאה שקיבלנו אל משפטנו, אל לנו למהר ולהעלותה כל אימת שהדבר נראה אפשרי שכן ניסיונות רבים אלה יהיו לנו כרועץ. ועלינו להיזהר פן יקבע בית המשפט מסמרות והלכות אשר איננו חפצים בהם. עבודתי זו ,מטרתה להציג את הדוקטרינה אשר הגיחה יש מאין לעולם המשפט , את נסיבות הולדתה ואת הפסיקה שמלווה אותה בדרכה עד לעת חקיקתה ולאחר מכן. ההגנה מן הצדק עודנה בחיתוליה וצפויות לה התפתחויות נוספות בעתיד.
עוד אנסה להראות, הכיצד שימוש נבון בטענה יכול להבטיח את קבלתה.והכיצד שימוש שגוי בה יכול לרוקנה מכל וכל. נכון הוא שיש קושי לא מבוטל לעמוד על כלל המקרים הנופלים לגדרה של הדוקטרינה וטרם  נמצא מודל חד משמעי להפעלתה.לא זו אף זו, הניסיון לקבוע אמות מידה מוחלטות , בדרך של רשימה סגורה, כמוהו כניסיון לשמור יין בחבית שבורה. אולם ההגנה מן הצדק יפה היא לשעה הקשה. ואם יעשוה ל"זאב זאב" הרי שמצוות המחוקק נעשתה לריק. יפים בעיניי דבריה של השופטת ח' כוחן:                               "שימוש  היתר  בטענה  גורם  לזילותה , לא אחת  מועלית הטענה,כדי לחלץ נאשם מכתב אישום חמור שהוגש נגדו".
עשר טענות הגנה מנה המחוקק וכל אחת כבודה במקומה מונח. הטענה העשירית, טענת ההגנה מן הצדק מקנה לבתי המשפט סמכות יוצאת דופן ,הסמכות לבטל את כתב האישום .ומלבד ה"הגנה מן הצדק" (ושאר הטענות המקדמיות ) לא קיימת לבית המשפט "סמכות טבעית" כזו,  ואין לבית המשפט ,כמו לכל רשות יציר המחוקק, אלא הסמכויות שהחוק העניק לו. על כן השימוש בדוקטרינה ראוי שיעשה בזהירות ובמחשבה מרובה. שאלת מחקרי היא: האם קבלת הדוקטרינה למשפטנו מקדמת את הזכות להליך הוגן הלכה למעשה?