חומר ניהול פיננסי- כל הסיכומים-הרצאות-וחומרים לבחינה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
קורס
שנת הגשה 2008
מספר מילים 39793

תקציר העבודה

יחידה
1 – מטרת הפירמה ותפקידי המנהל הפיננסי בעלי הפירמה הם אנשים המוכנים לוותר על הצריכה בהווה למען הגדלת הצריכה בעתיד על מנת להגדיל את עושרם, לפיכך אם לפירמה בעל יחיד הרי שמטרתו הגדלת עושרו ע"י ביצוע פעולות שיעלו את ערך הפירמה עבורו.
פירמה הנה מערכת המורכבת מתשומות, מתפוקות ומתהליכים שונים.
הנחות המודל:
1. בעלי הפירמה הם המנהלים
2 . הפירמה פועלת בתנאי וודאות מלאה, כלומר, המידע זמין לכל המשקיעים.
עפ"י מודל זה, מטרת הפירמה היא למקסם את ערכה. האמצעי להשגת המטרה, הוא מיקסום הרווח בטווח הארוך.
במציאות, ארגונים פועלים בצורה היררכית ובחוסר וודאות, כאשר התוצאות אינן נצפות מראש.
הבעיה: רווח לעולם לא ישמש מטרה משום שהוא מושג ערטילאי שאינו מוגדר.
בעיות בהגדרת המושג רווח להלן שלושה קשיים עקרוניים למטרה של השגת הרווח:
1) אי בהירות בהגדרת מושג הרווח ומדידתו:
מטרה זו אינה מגדירה אילו רווחים יש להשיא, האם בטווח הקצר/עתידי/ארוך?
א.         רווח לטווח קצר/ארוך – אפשר להגדיל רווח לטווח קצר ע"י הקטנת השקעות ואז הרווח לטווח הארוך נפגע.
ב.         רווח כלכלי/חשבונאי – רווח חשבונאי תלוי באומדנים שמאמצת הפירמה ואילו רווח כלכלי משקף את הרווח האמיתי.

2 ) התעלמות מגורם העיתוי ערך הזמן של הכסף תלוי בנקודת זמן בה הוא נמצא בידיך. ערך הזמן של הכסף מתבטא בשערי ריבית. רכישה שבוצעה בהווה תשולם בעתיד וכן קיים הפסד של ריבית. מטרתה של הפירמה היא ליצור הכנסות במשך שנים מספר בעתיד ולכן יש זרם של רווחים והפסדים לאורך זמן. סכום הכסף שמקבלת הפירמה תמורת מכירתה משקף את ערך הרווחים העתידיים הצפויים. בכדי להשיא את ערך זרם המזומנים לאורך זמן, על כל שקל עתידי של רווח/הפסד חייב שיהיה בר השוואה לשקל של רווח/הפסד נוכחי.

3 ) התעלמות מגורם הסיכון הכוונה היא להיעדר שיטה או דרך ברורה, המביאה בחשבון את הסיכון הכרוך באלטרנטיבות שונות. במציאות, פירמות פועלות באי וודאות ולכן יש להביא בחשבון את גורם הסיכון.
תופעות התנהגותיות שאינן מתיישבות עם מטרת הפירמה:

1 . חלוקת דיבידנד לבעלים דיבידנד – תשואה לבעלי המניות מתוך רווחיהם המיועדים לחלוקה עפ"י החלטת הנהלת הפירמה, והתאם למספר המניות שמחזיק בעל מניות מסוים.
חלוקת דיבידנד במזומן מקטינה את המזומנים בקופת הפירמה, המיועדים לצורכי השקעה בתוכניות רווחיות חדשות. כתוצאה מכך הרווחיות לטווח הארוך נפגעת ומנגד חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות ממריצה משקיעים נוספים לרכוש מניות. כמות המניות מוגבלת ולכן ערכן עולה.

2 . הימנעות מדילול רווח למניה רווח מניה – החלק היחסי של מניה ברווח הנקי השנתי, לאחר מס, של הפירמה שהנפיקה את המניה.
רווח למניה = מידת הצלחתה של הפירמה.
פירמות משתדלות להימנע מפעולות אשר מגדילות את הרווח מכיוון שפעולות אלו מביאות לדילול הרווח למניה שלו זכאי בעל המניות וכך למשקיעים לא יהיה כל תמריץ להשקיע במניותיהן ואז ערכן ירד.
סיכום מטרת הפירמה היא למקסם את ערכה, כלומר למקסם ערך המניות לבעליהן. המטרה משקפת את השפעת הרווח על פני זמן (עיתוי זרמי המזומנים ואת הסיכון).
מטרת הפירמה לעולם לא תהיה מקסום רווח, משום שרווח הוא מושג ערטילאי ומטרה חייבת להיות מוגדרת.
מקסום ערך הפירמה = מקסום ערך המניה.
התיאוריה הניהולית במציאות, בעלי הפירמה אינם המנהלים ולכן אנו משמיטים הנחה זו.
התיאוריה מסבירה את הקונפליקט שנוצר בין בעלי המניות לבין המנהלים על רקע המטרות השונות שכל אחד מהם רואה לנגד עניו – בעלי המניות מעונינים למקסם את ערך הפירמה ואילו המנהלים מעונינים למקסם רווחים אישיים.
לתיאוריה
3 מרכיבים:
1.         מקסום תועלת המנהלים – מנהלי הפירמה חותרים להגשים מטרות פרטיות ולכן מקטינים את רווחי הפירמה בשל הגידול בהוצאות.
2.         מקסום גודל/נפח – מטרת המנהל להציג צמיחה מהירה של הפירמה, אשר נמדדת בגידול נכסים ובמספר מועסקים. גידול זה מעלה את התדמית ומנהליה זוכים להטבות בעקבות כך.נמצא כי קיים קשר בין מכירות להכנסות המנהלים, אך לא נמצא קשר בין רווחים להכנסות המנהלים. גידול במכירות מוביל לניפוח בדוחות הכספיים.
                      מאזן                                              דו"ח רוו"ה ר. שוטף           הת' שוטפות                                          מכירות ר. קבוע                                    הת' ז.א.                                                           הוצאות                                                                                                                         כל ההוצאות גדלות                                                                                                                                                                         כי המאזן גדל                                                                                                                                                                                                                                                                                                                רווח אצלנו בישראל ההוצאות גדלות ביותר ולכן הרווח סה"כ קטן.

3 .         הבטחת העסק החי – הבטחת קיומה של הפירמה בטווח הארוך מאוד. לשם כך יש לקבל החלטות עסקיות הכוללות סיכון ביחס לתשואה.
(בעלי המניות נוטים לקחת סיכונים קטנים ולכן התשואה יחסית נמוכה, לעומתם, המנהלים נוטים לקחת סיכונים גדולים ולכן התשואה יותר גבוהה)        הרעיות: השקעה בפרוייקט מסוכן צריכה לפצות משקיע בגין הסיכון, פיצוי         המתבטא בתשואה יותר גבוהה. לפיכך, מנהל יכול לקבל פרוייקט מסוכן מאוד        והפירמה עלולה לפשוט רגל.
הקשר בין החלטות פיננסיות לערך הארגון העסקי ערך הארגון העסקי מבטא פונקציה  של 4 משתנים עיקריים:   V= f [I,L,D,C]   V –                 ערך הארגון העסקי הבא לידי ביטוי באמצעות 4 המשתנים הנוספים:
I  –                  מדיניות ההשקעות של הארגון העסקי – תוכניות השקעה, מאפייני הרווחיות והסיכון של התוכניות ומהו העיתוי והתקבולים.
מתייחס לטווח הארוך בפעילותה של הפירמה.
L –                   מבנה ההון או המנוף הפיננסי של הארגון העסקי. מייצג את מדיניות המימון והדרך לגיוס               כספים למימון פעילותו, כלומר סוגי אשראי, סוגי הלוואות וכו' D –                  מדיניות חלוקת דיבידנד במזומן או באמצעות מניות הטבה.
C –                  מדיניות ההון החוזר – ניהול מזומנים, מלאי, התחייבויות ונכסים שוטפים מתייחס               לטווח הקצר בפעילותה של הפירמה.
המנהל הפיננסי – תפקידיו בפירמה כל ארגון נזקק לסוגים שונים של נכסים.
חלקם נכסים מוחשיים – קרקע, מבנים, ציוד, חומרי-גלם, וחלקם נכסים מופשטים – ידע, ניסיון, מוניטין.
נכסים אלה, הדרושים לתפקוד הארגון, יש כמובן, לממן, ולגיוס אמצעים, הנדרשים למימונם, מוכר הארגון העסקי מכשירים פיננסיים – פיסות נייר.
לניירות אלה יש ערך, שכן הם מקנים למחזיק בהן זכויות מסוימות על נכסי הארגון ועל זרם המזומנים שלו.
המכשירים הפיננסים כוללים לא רק מניות – נייר המקנה למחזיק בו זכות בעלות על הארגון והמשמש כמכשיר לגיוס הון עצמי או הון בעלים, אלא גם אגרות חוב (אג"ח) – נייר ובו התחייבות לשלם סכום כסף בזמן פירעון קבוע או בהתקיים תנאי מסוים.
ההתחייבות מובטחת ע"י שעבוד, שיכול להיות שעבוד כולל על כל נכסי הארגון או שעבוד ספציפי על נכס מסוים, הלוואות לטווח קצר – לתקופת זמן הקצרה משנה, הלוואות לטווח ארוך – לתקופה של יותר משנה, הסכמי חכירה ועוד. לסיכום, תפקידיו של מנהל הפיננסי:
1.                     החלטה על מבנה הון.
2.                     תזרים מזומנים יוצא ונכנס – לאזן בין תזרים יוצא לנכנס.
3.                     ניהול הון חוזר (ניהול מלאי, לקוחות, אשראי וכו').
4.                     בחינת כדאיות השקעה.
מסגרת חוקית לניהול פיננסי – חברת ציבורית, חברת פרטית, שוטפות.
סיכום יחידה 1
מטרת הפירמה, למקסם את ערכה. האמצעי להשגת המטרה היא מקסום הרווח בטווח הארוך.
מקסום רווח, לעולם לא יהיה מטרה, כי רווח הוא מושג ערטילאי, לא מוגדר.
לא ברור אם רווח לטווח קצר/ארוך? האם רווח כלכלי/חשבונאי? ולא ברור כיצד נלקח בחשבון עיתוי זרמי המוזמנים והסיכון הגלום בהם. בבואה למקסם את ערכם, פועלת הפירמה ע"פ ארבעת משתני החלטה : V= f [I,L,D,C] ובנוסף מביאה בחשבון את העיתוי והסיכון הגלומים בזרמי המזומנים . התיאוריה הניהולית מסבירה את הקונפליקט שנוצר בין בעלי המניות למנהלים.
יחידה
2 – דו"חות כספיים וניתוחם חברה חייבת לדווח לפחות פעם בשנה על פעילותה העסקית ומצב עסקיה לאותו תאריך.
הדוחות הכספיים נערכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים שנקבעו ע"י לשכת רו"ח.
המשתמשים בדוחות הכספיים :
1. בעלי המניות מעונינים במדיניות הדיבידנד משום שזו התשואה.
2. משקיעים מעונינים בתשואה הצפויה (מדיניות הדיבידנד) ביחס לסיכון (הרכב ההון).
3. בנקים בודקים סיכון ביחס לרווחיות, שעבודים ובטחונות וביכולת הפירמה לפרוע התחייבות     מיידית.
4. מנהלים מעונינים בניפוח הדוחות הכספיים במטרה לקבל הטבות כספיות.
לסיכום : מי רוצה לראות דו"חות כספיים:
1. בעלים. 2. משקיעים פוטנציאליים.  3. רשויות ממשלתיות. 4. בנקים. 5. ספקים. 6.
מתחרים.
סוגי דו"חות כספיים:
1. מאזן. 2. רווח והפסד. 3. תזרימי מזומנים. 4. ייעוד הרווחים. 5. דו"חות מתואמים. 6. אחר…
מאזן: תמונה פיננסית של העסק בנקודת זמן מסוימת.
נכסים = התחייבויות + הון עצמי.
                                                             חובה                      זכות דו"ח רווח והפסד: דיווח על פעילות פיננסית של החברה במהלך שנה מסוימת.
הוצאות פחות, זו הוצאה יוצאת דופן במהותה, משום שאינה מלווה בזרימת המזומנים.
הפחת זהו רישום חשבונאי שנובע מעקרון ההקבלה החשבונאי ומטרתו לבצע הקבלה בין הכנסות שנכס מסוים מייצר לבין הוצאות שאותו נכס גורם.
רווח = הוצאות – הכנסות הוצאות פחת – הן הוצאות יוצאות דופן, כיוון שלא מלווות בזרימת מזומנים. הוצאות אלה הן חלוקת עלות הנכס במספר שנים משוער שהנכס "ישרוד" והן נובעות מעקרון ההקבלה החשבונאי שמטרתו לבצע הקבלה בין הכנסות שנכס מסיים לייצר לבין הוצאות שאותו נכס גורם.
תפיסה זו אינה נכונה במימון!!! במימון כל עלויות ההשקעה משולמות במועד הרכישה! כלים ושיטות לניתוח דו"חות פיננסיים:
יחסי נזילות:
                                                יחס שוטף =     נכסים שוטפים                                         התחייבויות שוטפות   יחס שוטף –  מודד את יכולת הפירעון של הפירמה ג                                                                          בטווח הקצר, כלומר משקף נזילות.