בעבודה זו החוקרת סוקרת גישות שונות בסוציולוגיה בנושאים של גלובליזציה. לאחר מכן מובאות גישות הסוקרות את ההשפעה של הגלובליזציה על מדינת רווחה. בסופה של העבודה מופיע סיכום אינטגרטיבי אשר משווה קו בין  את כל החומר התיאורטי אשר נסקר בעבודה. מהי גלובליזציה?
קיימת הסכמה כי ב- 20 שנים האחרונות חל בעולם שינוי דרסטי- כניסה לעידן חדש. המשטרים היום מאופיינים בכך שלבעלי ההון יותר כוח, המדינה חלשה יותר, מעצמה אחת דומיננטית מבחינה צבאית, התרבות ממוסחרת יותר. שינויים אלו נקראים גלובליזציה.
מושג זה כולל הגדרות שונות לפי חוקרים שונים. רוב הסוציולוגים טוענים כי העולם לא נהפך להיות אחיד יותר אלא יותר פלורליסטי, וביקורתיים יאמרו שהעולם מקוטב יותר. המושג גלובליזציה הוא די מוסכם ומשותף, גם עבור מי שחושב שהשינויים אינם לטובה. שאלות מרכזיות מהן מתפתחות הגישות השונות:
1.מה גרם לגלובליזציה?
א. התפתחות טכנולוגית- לווינים, מחשבים וכו'. רוב הסוציולוגים דוגלים בסיבה זו- למשל, אורי רם וגידנס ב. סיום המלחמה הקרה והפיכת ארה"ב למעצמה הצבאית היחידה בעולם ובשל כך מעבר סחורות רעיונות ואנשים. העיקרון הוא שאם הסיבה היא טכנולוגית, לא ניתן לעצור את תהליך הגלובליזציה, אך אם הסיבה היא סיום המלחמה הקרה אזי כן ניתן.
2 . האם ארה"ב והמערב מנסים לקדם משטר ליברלי-דמוקרטי? א. לא, מדובר בניצול הפריפריה. הגישה הרדיקאלית השמאלית צמחה מוך טענה זו- התחזקות השליטה הצבאית של ארה"ב אסון לעולם. הדגש הוא על ניצול קפיטליסטי אקולוגי והם אינם מאמינים בגורם הטכנולוגיה. ב. כן, זוהי מטרת ארה"ב והמערב.
3 . האם ארה"ב יכולה להביא לליברליזם ודמוקרטיה בעולם? א. השקפה ליבראלית- היא מסוגלת לכך אך נדרשת לה עזרה. רוב הסיכויים שהיא תישאר המעצמה ההגמונית ותביא מזור לעולם.
ב. ריאליזם שמרני- ארה"ב רוצה אבל לא מסוגלת לכך כיוון שיש ארצות ותרבויות שזה לא מתאים להן. מה שיקרה זה "מלחמת הציוויליזציות" – עולם בו המערב שומר על ערכי הדמוקרטיה ולא מנסה להפיצם.
ישראל כ"מעבדה": יש מעבר סחורות ואנשים, אך יותר בקרב היהודים ולא בקרב הפלשתינאים. גלובליזציה דוגלת בפריצת גבולות. האם ניתן לחיות חיים ללא מחסומים? א. גישה ליברלית- אופטימית שבאה לידי ביטוי באוסלו. ב. גישה מרכזית (אורי רם)- הקפיטליזם שוחק מלמעלה, והפונדומונליסטים מנגד. אבל, הוא איננו מסביר את השטחים והערבים אלא הוא מתמקד ב מדוע ישראל לא יכולה להשתחרר מהקולניאליזים, ואין אזכורים למאבק הישראלי-פלסטיני או פריפריה- מרכז.
 ג. גישה שמרנית- הערבים מקנאים במערב המתקדם והם מבינים רק כוח.               ד. גישה רדיקלית- בתוך ישראל קיים ניצול גובר של הפריפריה, והאינתיפאדה השנייה היא תוצר של הגלובליזציה. גישה זו כמעט ולא קיימת.
הגישה הליברלית מהי גלובליזציה- קגלי וויטקוף:
הדגש של המונח- כלכלי. בהיבט טכנולוגי, ניתן לחשוב כי הגורם העיקרי לגלובליזציה הוא שינוי טכנולוגי: הדגש הוא על מחשוב ותקשורת:
טלפוניים ניידים, אינטרנט (שהתפתח כמערכת פנימית לארגונים ומוסדות אקדמאיים) האם יש משמעות לצנזורה? האם ניתן לחסום ידע, והאם ההשלכות אינן פיגור כלכלי? הגלובליזציה בהיבט כלכלי: נושא פחות טעון ויש עליו הסכמה. קיים מעבר מוגבר של כסף וסחורות ממקום למקום. לעומת זאת, מעבר של כוח אדם הוא פחות נפוץ. המעברים הללו הם תמורה של מגמות בכלכלה העולמית. כסף: עובר ממקום למקום, מסחר המט"ח גדל בעשורים האחרונים ועצם קיום שוק המט"ח מהווה שינוי משמעותי ומשפיע על הכלכלה. מי שרצה בעבר לקנות מט"ח, היה צריך לנסוע לחו"ל ויכול היה לקנות כמות מוגבלת- קיימת ליברליזציה של מט"ח. השקעות: ההשקעות מחוץ למדינה גדלו מאוד (מחוץ למדינת הלאום), ויש כניסה של חברות ממדינות זרות לתוך המדינה. רוב השקעות החוץ אינן בפריפריה אלא רוב השקעות המערב הן במערב. רק מיעוט מההשקעות הן במדינות עולם שלישי. כתוצאה מכך, שוק המניות גדול, גודל שוק המניות מעיד על השפעתם של גורמים פיננסיים- ככל שהמדינות מתערבות פחות בשוק, הוא…
**ללא אזכור מקורות בגוף הטקסט