–דיני עבודה נושא: חופש העיסוק והגבלתו.
ראשי פרקים ראשוניים לעבודה:
1.    מבוא.
2.    אינטרסים  של כל הצדדים.
3.    התפתחות פסיקות בית המשפט לאורך השנים.
4.    חוק עוולות מסחריות- הגדרת "סוד מסחרי".
5.    סיכום.
6.    רשימת ביבליוגרפיה.
מבוא
חוק יסוד חופש העיסוק, מקנה הגנה לעובד בבואו לבחור את עיסוקו והתמחותו והוא ביטוי מוחשי לכבוד האדם וחירותו לעצב את מעמדו החברתי.
"נקודת המוצא המקובלת בחברה חופשית, היא, כי אדם רשאי לעסוק בכל עבודה או משלח יד, כל עוד לא נקבעו לגביהם הגבלות או איסורים, ואלו האחרונים אין להטילם ולקיימם אלא לפי הוראתו המפורשת של החוק".1
תופעה שחוזרת על עצמה היא החתמת עובדים על התחייבות שלא לעסוק במקצוע או לעבוד בעסק שעלול להתחרות במעביד הנוכחי וזאת למשך זמן מסויים או בשטח גאוגרפי  . רוב כתבי הוויתור הללו שעליהם חותמים העובדים, נחתמים במעמד החתימה על חוזה קבלה לעבודה כך שהבדלי הכוחות והמעמד בין המעביד לעובד בולטים. אל מול הזכות של כל אדם לעבוד ולחיות בכבוד, עומדת הזכות של המעביד לשמור על קניינו ולנהל את העסק כראות עיניו אשר מוגנת על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
נוצרת התנגשות אינטרסים של העובד מול האינטרסים של המעביד. נשאלת השאלה, כיצד יפסוק בית הדין בבואו להחליט האם להגביל את עיסוק של העובד על מנת לשמר את קניינו של המעביד או שהזכות לחופש העיסוק חזקה יותר.
במהלך עבודתה זו אסקור את המושג "חופש העיסוק" ואמנה את ההגבלות שחלות על חופש העיסוק. אציג את השחקנים המרכזיים במערכה האינטרסים והזכויות של העובד, המעביד והאינטרס הציבורי. כמו כן, אציג את הדרך שבה בחרו בתי הדין ובתי המשפט לאזן בין הזכויות המתנגשות לאור ההתפתחויות ההלכה עד היום.