הפקולטה למדעי החברה                                                         החוג למדע המדינה                      תוכנית ההתנתקות – החלטה מדינית או חברתית עבודה במסגרת הקורס "פוליטיקה ומשטר בישראל" סמסטר א', שנה"ל תשע"ב תאריך הגשה: 9.1.2012
תוכן עניינים
  מבוא
—
1
רקע
כללי –
2
הגישה המבנית פונקציונאלית –
4
ניתוח המחאה על ההתנתקות על פי הגישה המבנית פונקציונאלית
5
הגישה האליטיסטית …
6
ניתוח המחאה על ההתנתקות על פי הגישה האליטיסטית –.. 7
סיכום ומסקנות —
9
ביבליוגרפיה
11
מבוא
בכנס בשנת 2003 הודיע ראש הממשלה דאז אריאל שרון על ההחלטה לסגת מחבל עזה וצפון השומרון ועל פינוי הישובים מאזורים אלו.
תוכנית זו קיבלה את השם "תוכנית ההתנתקות". החלטה זו הביאה למשבר פוליטי וחברתי חריף בישראל, בעודה גורמת למצוקה כלכלית, חברתית ואידיאולוגית לתושבים שעתידים להיות מפונים (טמיר ובר סימן-טוב 2007, 23). ההחלטה הזו הביאה למחאה חברתית מאוד גדולה בקרב אוכלוסיית ה"מתנחלים", כפי שנקראו בקרב הציבור, שהתפשטה למקומות שונים בארץ ובעצם חילקה את המדינה לשתי קבוצות: אלו שבעד ה"התנתקות", ואלו שמתנגדים לה.
בעבודה זו אחקור את ההשפעה שהייתה למחאה החברתית בקרב הציבור שהתגורר בחבל עזה ובצפון השומרון בשנת 2005 על ההחלטה להוציא לפועל את תוכנית "ההתנתקות". הסיבה  לבחירה בנושא זה טמונה בעומק ורוחב התופעה בחברה הישראלית בשנת 2005. מחאה שהחלה בישובים שהשתייכו לגוש קטיף התרחבה למקומות שונים בארץ וגרפה אחריה קהל רחב. על מנת לנתח את תנועת המחאה אשתמש בשתי גישות ניתוח מרכזיות: הגישה המבנית פונקציונאלית והגישה האליטיסטית. בניתוח על פי הגישה המבנית פונקציונאלית אבחן את תנועת המחאה כתת קבוצה במערכת הפוליטית חברתית בישראל שפעלה למען אינטרס משותף של הפרטים בקבוצה. השערתי תהיה כי בפועל הקבוצה לא הצליחה למצות את הפונקציונאליות שלה- היא לא הביאה לביטול תוכנית ההתנתקות, והתפרקה. על פי ניתוח זה ניתן לשער כי מידת ההשפעה של תנועת המחאה על ההחלטה לביצוע תוכנית ההתנתקות הייתה מועטה מאוד, עד לא קיימת כלל. בניתוח על פי הגישה האליטיסטית אבחן את תנועת המחאה כאליטה אידיאולוגית וחברתית בישראל שניסתה באמצעות גישה מאוד כוחנית להביא לשינוי האינטרס של הכלל ובכך למנוע את ההתנתקות. בנוסף אבחן את ביטויי המחאה השונים שהציגה תנועת המחאה, ואת מנהיגיה שהיו אלו שבחרו את ביטויי המחאה השונים. השערתי תהיה כי השימוש בגישה כוחנית כזו לא הביא לצירוף אינטרסים מלא – קבלת לגיטימציה מהציבור – ומנע מהאליטה הזו לקבל שליטה מלאה בציבור, וכיוון שהאליטה לא הפכה לשולטת בישראל, היא לא הצליחה לבטא באופן מלא את האינטרס שלה. מכאן ניתן יהיה לשער כי חוסר השליטה של האליטה הביא לביצוע תוכנית ההתנתקות בצורה מלאה, מה שיציג את השפעתה המועטה מאוד של תנועת המחאה על ההחלטה.