"יחסי איראן – ישראל בשנים 1949-1989" במסגרת הקורס – סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל פברואר
2 008
תוכן ·         מבוא –. 3
חלק ראשון – רקע תיאורטי ·         פרדיגמות – 5
·         תיאוריית מעגלי מדינות 6
·         מבוא
לדיפלומטיה ומדיניות חוץ .. 6
·         דיפלומטיה חשאית – 8
חלק שני – שושלת פהלווי ·         תחילת היחסים בין ישראל ואיראן בימי שושלת פהלווי 9
·         ברית הפריפריות -… 10 ·         פרויקט "כליל" — 11
·         פרויקט "צור" –. 13
חלק שלישי – תקופת חומייני והתפרקות הברית ·         עלייתו של חומייני לשלטון — 17
·         פרשת הנפט 20 ·         פרויקט שלא עלה בידינו לסיים .. 22
·         הימלטות הנציגים הישראלים – 23
·         השתלטות על שגרירות ארה"ב … 24
חלק רביעי – המשך העסקים עם ישראל ·         עסקאות הנשק עם "השטן הקטן" 26
·         פרשת אירנגייט — 28
·         סיכום ומסקנות — 33
·         בדיקת השערה — 34
·         ביבליוגרפיה 35
מבוא
למרות שעברו כבר כ – 29 שנים מאז מהפכת חומייני ששמה קץ ליחסים המיוחדים בין ישראל לאיראן, עדיין רב הנסתר על הגלוי, ותוכן הקשר בין המדינות הוא לרוב נעלם מן העין. הסיבה לחשאיות היחסים בין ישראל לאיראן בין השנים 1949-1989, הייתה למנוע ככל האפשר תגובות חריפות וקיצוניות מצד המדינות הערביות במזה"ת הסובבות את ישראל והשכנות לאיראן, ונטרול הלחץ הערבי לניתוק יחסים אלה. בעבודה זו אנסה להשיב על שאלת המחקר שלי, מה היו השיקולים והאינטרסים של ישראל ואיראן בכינון וקידום יחסיהם החל משנת 1949
ולאורך 4 עשורים?
עבודה זו  תבחן את הקשרים בין ישראל לאיראן לאורך ארבעים השנים, החל מקום מדינת ישראל- אז היה בשלטון באיראן רזה שאה פהלווי – דרך עלייתו  של האייתוללה חומייני ועד פרשת איראנגייט.
השאלות שינחו את עבודתי הם מתי נרקם הקשר בין שתי המדינות? אילו תחומים הקיפה מערכת יחסים זו? מה הביא לניתוק החד בין ישראל לאיראן עת מהפכת חומייני? והאם על אף הניתוק הרשמי בקשרים התבצעו עסקאות נשק בין ישראל ואיראן לאחר המהפכה?
לכאורה ובמבט ראשון, אין לצפות מאיראן ומישראל לשיתוף פעולה וליחסים הדוקים. לשתי המדינות אין קשר דתי או קשר גיאוגרפי. אך הן זיהו למרות זאת את המשותף ביניהן – היותן לא ערביות ואף סכסוך מתמשך בינן לבין מדינות הערב במזה"ת.
בנוסף לתחומים המשותפים בין שתי המדינות, התקיימו גם אינטרסים חיוניים, משלימים ואף כמעט זהים בין ישראל לאיראן שהביאו להתקרבות ושת"פ ברמה הגבוהה ביותר ביניהן והם כללו אינטרסים מדיניים, ביטחוניים, כלכליים ויהודיים. הסיבות לידידות היו רבות בעיקר מבחינתה של ישראל אולם גם לאיראן היו אינטרסים כאלו אשר הבולט בהם הוא הרצון לשמור על קשר טוב עם המערב. שיטת המחקר שבה אני אשתמש כדי לבחון את שאלת המחקר שלי היא ניתוח תוכן איכותני כלומר ניתוח וסקירה של תוכן של ספרות מקצועית, מאמרים, וכתבי עת הבוחנים והמנתחים את האינטרסים של ישראל ואיראן שהביאו לקיום הקשרים ביניהן. בחרתי בשיטה זו משום שאני סבור שניתוח של ספרות ומסמכים יובילו למסקנות המדויקות ביותר בנושא נרחב זה.
העבודה מחולקת לארבעה פרקים. פרק ראשון ובו רקע תיאורטי על הפרדיגמות הרלוונטיות לתחום, תיאוריות של מעגלי המדינות ומבוא
לדיפלומטיה. פרק שני ובו פירוט על תחילת הברית בין ישראל ואיראן . הפרק השלישי עוסק בעלייתו של חומייני לשלטון וההשפעה של העניין על הברית. הפרק הרביעי עוסק בעסקאות הנשק של איראן לאחר המהפכה וסיומו של הרומן בין המדינות.
לבסוף תיערך בדיקת השערה וסיכום ומסקנות לעבודה.