תוכן עניינים
גלובליזציה, מידע ותיאוריית המערכות תיאורית המערכות (Systems Theory):
גלובליזציה – דרך המשקפת של תיאורית האימפריאליזם התרבותי תיאוריות על "מידע" בשילוב תיאוריית המערכות וגלובליזציה (אימפריאליזם תרבותי) סיכום ביבליוגרפיה התיאוריות בלימודי תקשורת מהוות מן "תיק כלים" הנותנות לחוקרי את האפשרות לבחור את ה"כלי" (תיאוריה) שהכי מתאימה לדעתו לבחון, להסביר או לתאר תופעה חברתית כזו או אחרת. לדעתי שילוב נכון של תיאוריות – שלעיתים יכולות להיות מנוגדות -יכול להוביל את חקר התקשורת ואת החוקר להבנה יותר מלאה של התהליכים המורכבים והכוחות הפועלים בחברה. במקום שתיאוריה אחת נכשלת להסביר תופעה אחת, תיאוריה אחרת יכולה להשלים את הפער וביחד לתת תמונה מלאה יותר לתופעות הנצפות בחברה. שלוש תיאוריות לדעתי לא רק קשורות אחת בשנייה, חופפות לעיתים ואף נוגדות אחת את השנייה בהנחות היסוד עליהן הן מושתתות. לדוגמא, המושג "מידע" אינו יכול להתקיים ללא מערכת שדרכה הוא מועבר, אותה מערכת, כפי שאטען, הינה מערכת גלובלית של רשתות וקשרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. כך אינטגרציה של שלוש התיאוריות המוזכרות לעיל יכולה לספק לחקר התקשורת תמונה יותר מלאה ויכולת ניתוח של התהליכים החברתיים שאנו עדים להם בעידן המודרני.  ההנחה שלכלל ישנה עליונות על הפרט משרתת בצורה טובה את האינטרס להסביר את הדרך בה מערכות של שליטה נבנות ומתפרקות בחברה המודרנית (Mattelart, 1998) (Gunarante, 2007).  תיאוריית המערכות יכולה להיחשב כתיאוריית מאקרו, המסתכלת ובוחנת את הפעילות הכלל מערכתית (Gunarante, 2008). המסגרת שתיאוריה זו בנתה משמשת גם כיום דרך לבחון את זרימת המידע, טכנולוגיות, ומסרים במערכות גלובלית כגון ארגוני חדשות בינלאומיים, מפרסמים, ובידור (Gunarante, 2007).