ייצוג ודימוי נכים בתקשורת
מוסד לימוד | המרכז האקדמי רופין |
מקצוע | סוציולוגיה |
מילות מפתח | דימוי, מוגבלויות, נכים, תקשורת |
שנת הגשה | 2009 |
מספר מילים | 2917 |
מספר מקורות | 12 |
תקציר העבודה
ייצוג ודימוי אנשים עם מוגבלות בתקשורת עבודה זו מוגשת במסגרת הקורס אנשים עם מוגבלויות והחברה הפוסט מודרנית: היבטים ביקורתיים פברואר 2009
תוכן עניינים
מבוא …
עמוד 3
רקע
תיאורטי -.
עמוד 4-5
תפקיד השפה בעיצוב ובגיבוש המחשבה …
–עמוד 6
התקבלות המסר התקשורתי .עמוד 7-9
סיכום ..עמוד
1 0 מסקנות אישיות …עמוד
1 1
ביבליוגרפיה –עמוד
1 2
נהוג כיום להשתמש במונח "אנשים עם מוגבלות", כדי לציין כל מי ששייך לקבוצה הגדולה של אנשים שיכולותיהם: הפיזיות, החושיות, הקוגניטיביות או הנפשיות, שונות מהיכולות הנחשבות בחברתנו כנורמטיביות. יותר מ- 10% מהאוכלוסייה בישראל נכללים בקבוצה זו. זוהי קבוצת מיעוט גדולה שכל אדם עשוי להצטרף אליה בכל זמן. למרות השימוש במונח הכולל, מדובר בקבוצה מגוונת ביותר. הסביבה החברתית, שתוכננה ונבנתה במשך שנים רבות מבלי לקחת בחשבון את צרכיהם של אנשים עם מוגבלות היוותה, ולעתים קרובות עדיין מהווה מחסום לשילוב ולהכלה של אנשים עם מוגבלות בחברתנו. דעות קדומות וסטריאוטיפים אומצו על-ידי כולנו במודע ושלא במודע לגבי אנשים עם מוגבלות. רבים מתייחסים לאנשים עם מוגבלות ברחמים, בפחד, בחוסר כבוד, ואפילו בזלזול. התוצאה היא, שאנשים רבים בחברתנו כמעט אינם פוגשים בחיי היומיום אנשים עם מוגבלות; לעתים בגלל היעדר נגישות פיזית ולעתים בגלל הדרה חברתית. השימוש בשפה מבטא לעתים קרובות תפיסות, הנחות מוקדמות וגישות חברתיות ותרבותיות. לא ניתן לבטא השקפת עולם חדשה במושגים ישנים, ארכאיים ולא מתאימים. כדי לנסח ולבטא תפיסות חדשות, גישות חדשות ומצבים חדשים, יש צורך בהמשגה חדשה; דהיינו ביצירת מושגים חדשים ומתאימים. דיבור וכתיבה כשלעצמם כמובן שאינם מספיקים כדי לשנות את אפשרותם ויכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב כשווים בחברה. עם זאת, רגישות לאופן שאנו מדברים, מציגים וכותבים על אנשים עם מוגבלות יכולה לתרום לשינוי סטריאוטיפים וגישות שליליות ולקדם גישות חיוביות (עלם,2007). שינוי בגישה יכול לבוא בעקבות מודעות גבוהה יותר, מפגשים תכופים יותר ושיחות בעלות משמעות בחיי היום-יום באופן תכוף יותר בין אנשים בעלי מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות. תקשורת ההמונים יכולה להוות דרך אפקטיבית להעברת מסרים אלה (Dahl, 1993).
בחברה הצרכנית של ימינו, בה גם עולם הערכים והתרבות עוברים תהליך של מיתוג ורייטינג, דיוקנה של החברה נקבע על פי דיוקן תרבות ההמונים שלה. כיום, חלק בלתי מבוטל של החברה סופגים מידע באמצעות טלוויזיה, עיתונים, הצגות וסרטים כך שכולם צורכים תרבות המתבססת על ערכים דומים. הדמוקרטיזציה הגדולה של המידע מביאה איתה גם דמוקרטיזציה של היררכיה. חוסר המאמץ לשנות את המצב הקיים מאפיין את מי שמשתתפים בתהליך והתוצאה היא שהצרכן מקבל את שתקשורת ההמונים בוחרת להציג. לפי ראייתנו, תרבות הצריכה וכל המשתמע מכך הוא אחד הנושאים הבוערים בחברתנו כיום. ועל כן, בחרנו להציג סקירה על תפקידה החשוב של השפה בעיצוב תפיסות ואת האופן בו תפיסתנו על אנשים עם מוגבלות מתעצבת לאור המוצג לנו בתקשורת.