תוכן עניינים
הקדמה – 3
חשיבות התופעה – 4
סקירת ספרות והשערות המחקר 5-10 משתני המחקר -… 11-19
שיטה -20-21
רשימה ביבליוגרפית – 22-24
נספחים – 5 -31

מילות מפתח; מוטיבציה, שירות ציבורי ,איכות השירות, מגזר הציבורי ,Job Performance,כרטיס הישגים מאוזן" – ,,Balanced Score Card (BSC)נאמנות ארגונית – Organizational loyalty  ,מחויבות ארגונית – Organizational commitment

מחקר זה יבחן עד כמה המוטיבציה לשירות ציבורי – PSM משפיעה על התפקוד שלנו בעבודה ורמות ההשקעה שאנו מוכנים לתת.
שאלת המחקר תבדוק האם ישנו קשר בין PSM ואיכות השירות הניתן על ידי מוסדות ציבוריים, ומהם אותם גורמים שמשפיעים על  PSM גבוה בקרב העובדים. הגורמים שיבדקו הם ביצועים בעבודה, נאמנות של העובד ומחויבות של העובד לעבודה.
המחקר יתבסס על מחקרים ומאמרים קודמים, וכן בדיקה בשטח על ידי שאלון שיחולק בקרב 500 עובדים בשירות הציבורי שיבדוק את נכונות ההשערות.
נקודת המוצא להבנת PSM היא הבנת מבנה המוטיבציה, שמהווה את נקודת המפתח במחקר המודרני של מדעי החברה ומדעי ההתנהגות.  מוטיבציה מתייחסת בעיקר לכוחות שממריצים, שומרים על יושר וההתנהגות של העובד (פרי פורטר 1982). מקורו של  PSM ואמונותיו זה בעובדי המגזר הציבורי, אשר מאוד  שונה מעמיתיהם במגזר הפרטי.  במנהל הציבורי PSM הוגדר בדרכים שונות ומרובות. פרי ו- וויז (1990) הגדירו  PSM כנטייתו של אדם להגיב על מניעים שעיקרם במוסדות וארגוניים ציבוריים. ישנן שלוש גישות מרכזיות למוטיבציה:
הגישה ההתנהגותית, גישת הצרכים  ומניעים והגישה הקוגניטיבית.  על פי מאמרם של Leisink & Steijn (2009)  ישנן שלוש דרכים להבנת  ה PSM  והשפעותיו. ברואר (2008) במחקרו על PSM   מספק הוכחות אמפיריות כי במקביל לPSM יש צורך לשים לב לגורמים אחרים כגון, ארגוני מחויבות.
כלי מחקר שלנו הוא שאלון אשר יחולק בין משתתפי המחקר על ידי מתשאלים שיחולקו לקבוצות, וישלחו לאזורים שונים בארץ, על מנת לוודא כי כמות השאלונים שמחולקת תהיה כמו השאלונים שתוחזר. השאלון יחולק למספר חלקים.