תוכן עניינים
מבוא –3
פרק א': עבודת אימהות בישראל במבט היסטורי -…5    פרק ב': הסדרים ופתרונות לטיפול בילדיהן של אימהות עובדות ..13
פרק ג': מדיניות ביחס למשפחתונים ולמעונות –.19
פרק ד': הקשר בין מערכת מעונות היום לעבודתן של האמהות …24
פרק ה': מדיניות סבסוד מעונות בישראל בהשוואה בינלאומית ..27
סיכום -.35
ביבליוגרפיה –…37
נספחים -39
מבוא
 ישנה הצהרה ודעה בחברה הישראלית כי כל אישה חופשייה לטפח קריירה משלה. במאמר זה ברצוני לבדוק אם אומנם כל אישה היא חופשייה לכך, אם אימהות לילדים צעירים, גם הן חופשיות לטפח קריירה  ואם המדיניות בישראל  מעודדת נשים-אימהות לצאת לעבודה. אבדוק את המדיניות ביחס למעונות ולפעוטונים. מדיניות שהעלתה בקורת רבה במחאת הצדק החברתי שהתרחשה בקיץ האחרון (2011, תשע"א) . ובעקבותיה מסקנות ועדת טכטנברג.  מאז ומתמיד הייתה אידיאולוגיית הפמיניזם קרובה ללבי, אידיאולוגיה המהווה עבורי השקפת חיים, מטרה ועיסוק מעניין ומאתגר. ראשית דרכי האקדמית הייתה במכללת בית ברל בחוג למגדר, שם התוודעתי לכוחם הביקורתי והחתרני של לימודי המגדר, לחשיפת יחסי הכוחות והאינטרסים העומדים מאחורי מבנים חברתיים, בעיקר מאחורי מבנים דמוקרטיים ושוויוניים לכאורה. בלימודי, התוודעתי לתיאוריות הפמיניסטיות השונות המנסות להסביר, כל אחת בדרכה שלה, את הסיבה למעמדן הנחות של נשים דרך מיפוי כרונולוגי, היסטורי וכן גיאוגרפי.  חנה הרצוג במאמרה "ידע, כוח ופוליטיקה פמיניסטית" (2000) מבקשת להצביע על  קשר השתיקה הנתמך ע"י מיתוס השוויון. מיתוס, שכן, שני חוקים מרכזיים הנוגעים למעמד האישה נחקקו עוד עם קום המדינה והעניקו תחושת שוויון לכל: חוק שירות הביטחון שכלל את הנשים בין הכוחות המגויסים לשירות חובה, וחוק עבודת הנשים מ-1954.  שני חוקים  אלה מתייחסים אל הנשים, כאל אזרחיות שוות- זכויות ושוות- חובות ונתפסו כשוויוניים. במשך השנים, מתוך התפיסה שהמשפחה היא מוקד העשייה הנשית והאימהות הוגדרה כתפקידה המרכזי של האישה, נחקקו בישראל חוקים רבים נוספים שעסקו בסוגיית האם העובדת, ועסקו בנושאים כמו חופשת לידה בשכר, איסור על פיטורים בזמן ההיריון ועוד.  לכאורה אכן , שוויון זכויות אך כשבודקים את החקיקה בתחום גידול הילדים לאחר ההיריון והלידה רואים שכאן אין למערכת פתרונות.
המסקנה המתבקשת היא שלמעשה החקיקה אינה מעוניינת בעידוד יציאת אימהות ובעיקר הנשואות, לעבודה שהרי אימהות אינה מסתימת בהריון אלא יש צורך בטיפול רב מערכתי בילדים הנולדים. נשאלת השאלה שמא חקיקה זו לא רק מגינה על נשים אלא חוזרת ומקבעת את מעמדן בספירה הפרטית ודוחקת אותן לשוליים בתחום הציבורי.