שיטות מחקר - סיכום הקורס

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 5020
מספר מקורות 1

תקציר העבודה

שיטות מחקר – סיכום קורס – יחידה
1 – לגישה המדעית 2 תכונות המייחדות אותה מהגישות האחרות –
1 .
אובייקטיביות – התוצאות אינן תלויות במבצע המחקר.
2.
אמפיריות – המחקר עוסק בנתונים שניתן לבדוק אותם, להפריך / לאשש.
כל תיאוריה מדעית כוללת חלק אמפירי (מדידה) ולחלק תיאורטי (רקע מוקדם) – והיא מורכבת מטיעונים מדעיים.
מה נדרש מטיעון ע"מ שיהפוך להשערה מדעית?
1.
רלוונטיות – הטיעון חייב להיות מנוסח כקשר בין משתנים, המידע המסביר יעזור לחזות את המידע המוסבר.
2.
בחינות – ניתן למדוד את הטענה.
כל משתנה במחקר מוגדר באמצעות 2 דרכים –
1 .
הגדרה תיאורטית של המשתנה – תהיה זהה בכל המחקרים. (הגדרה נומינלית – הגדרה מילונית).
2.
הגדרה אמפירית – תשתנה בין מחקרים, כל חוקר ימדוד את המשתנה בצורה שונה, אופרציונאלית או תצפיתית.
2 סוגים של הגדרות אופרציונאליות –
1 .
הגדרה אופרציונאלית נמדדת – מדידת התופעה כפי שהיא, ללא התערבות. ניתן למדוד כך 2
דברים – א.
משתנים מכורח המציאות – משתני ייחוס, דברים שלא ניתן לשנותם – מין, גיל, מוצא…
ב.
משתנים שהחוקר בוחר לא להתערב בהם ומקבל את המידע מהנבדק.
2.
הגדרה אופרציונאלית ניסויית – ביצוע מניפולציה, החוקר מפעיל את המשתנה ושולט בו, משתנה מופעל.
משתנה בלתי תלוי – גורם מסביר, המשתנה המשפיע.
משתנה תלוי – מה בודקים, הגורם המוסבר.
המב"ת הוא המשתנה שעל פי ערכיו מנסים לנבא את ערכי המשתנה התלוי.
2
מערכי מחקר –
1 .
מערך מחקר מתאמי – ההגדרה האופרציונאלית של המב"ת היא נמדדת, החוקר מתבונן בהבדלים בין האנשים – לא מוביל להסקה סיבתית, אלא על קיומו / אי קיומו של קשר.
2.
מערך מחקר ניסויי – ההגדרה האופרציונאלית של המב"ת היא ניסויית, מערך כזה מאפשר להסיק על קשר סיבתי בין 2 המשתנים.
המשתנה התלוי הוא תמיד משתנה נמדד!! נספח
4 של יחידה 1 – הקריטריון לקביעת סטאטוס מדעי של תיאוריה הוא היותה הפרכית, בחינה או ניתנת לסתירה. כדי להתחמק מהפרכה – הנבואות הופכות להיות מעורפלות מידי ולכן אינן מסוגלות להתבדות בהיותן בלתי ניתנות להפרכה.
שההגדרות האופרציונאליות מעורפלות – כל נתון נכנס תחת ההגדרה ולכן אי אפשר להפריך את הטיעון.
יחידה
2 – בעיה צריכה לעמוד ב- 3 קריטריונים ע"מ שניתן יהיה לבדוק אותה בשיטה מדעית –
1 .
יחס בין 2 משתנים או יותר.
2.
מנוסחת בבהירות, לרוב בצורת שאלה.
3.
חייבת להיבחן בבחינה אמפירית.
קיימים
3 סוגי מחקרים –
1 .
מחקר גישוש – הכרת תופעה באופן כללי, התבוננות במספר תופעות בו זמנית.
2.
מחקר תיאורי – תיאור של תכונות, תיאור מהימן של תופעות.
3.
מחקר הבוחן השערות על סיבתיות – בוחן השערות על קשרים סיבתיים בין משתנים.
קיימים
4 קשרים בין משתנים –
1 .
יחסים ישירים – A-B / B-A: משתנה אחד גורם למשתנה אחר.
קיימים
3 קריטריונים לתמיכה בקשר ישיר – א.
קיומו של מתאם סטטיסטי – תלות בין משתנים.
ב.
שליטה בסדר הזמנים – המב"ת הופעל טרם מדידת המ"ת.
ג.
שלילת הסברים חלופיים – התבצעה בקרה מספקת על תנאי הניסוי, אין הסבר אלטרנטיבי אחר.
כל חוקר ניסויי רוצה להניח על קיומם של יחסים ישירים.
2.
יחסים עקיפים – C-A / C-B: קיים משתנה שלישי נוסף המשפיע על 2 המשתנים אותם חקרנו.
3.
יחסים מותנים – A-B, בתנאי C:
קיים קשר סיבתי בין 2 המשתנים, אך הוא מותנה בקיומו של תנאי שלישי (C הוא קבוע).
4.
יחסים מתווכים – A-C-B:
קשר סיבתי, שאינו ישיר, בין המשתנים.
תמיד A יהיה המ"ת ו-B יהיה המב"ת.
דגימה – אוכלוסייה – קבוצת פריטים עליה החוקר מעוניין להסיק את מסקנות המחקר, עליהם רוצים להכיל את התוצאות.
מסגרת דגימה – רשימה של פריטים ממנה החוקר דוגם בפועל את מדגם. מסגרת הדגימה היא בהכרח מייצגת וקיימת רק בדגימה הסתברותית.
מדגם – קבוצת הנבדקים המשתתפים מעשית במחקר.
מדגם מייצג – מדגם הדומה לאוכלוסיה בכל המאפיינים הרלוונטיים למחקר.