עבודה סמינריונית במוסר ועסקים:
ניצול משאבי טבע ציבוריים לצרכים מסחריים בחברה המודרנית  ים המלח וסביבתו   תוכן עניינים           
1 .        מבוא. 3
1 .1.             הצגת מבנה העבודה ושאלת המחקר. 3
1 .2.             הצגת הדילמה : התייבשות ים המלח. 4
1 .2.1.     רקע
אקולוגי. 5
1 .2.2.              רקע גיאולוגי למינולוגי. 6
1 .2.3.              ירידת המפלס. 6
2 . ההיבט הכלכלי של הדילמה : מפעלי ים המלח. 10
3 . ריסון חיצוני משפטים
3 .1 חקיקה. משפטים
3 .2 פעילות משרדי הממשלה בנושא ים המלח : 17
4 . מבט משווה. 21
5. הדילמה מבחינה מוסרית. 22
5.1 אחריות מוסרית של אירגון 22
5.2 מודל בעלי העניין 23
5.3 מודל השלבים.
5 5.4 הופמן 26
6 . סיכום והמלצות. 28
6 .1 המלצות לפתרון בעיית ים המלח. 28
7. ביבליוגרפיה. 35

1 . מבוא
1.1.             הצגת מבנה העבודה ושאלת המחקר "עסק הוא עסק, ואם יש הצלחה – מי חושב על בטן קטנה נפוחה?"(דוקטור סוס 1968). כתב דוקטור סוס בספרו הלורקס" משנת 1968 המהווה  משל מצמרר על ניצול ציני של משאבי הטבע בידי החזקים והעשירים – שהמחיש את הפגיעה בחלשים ובסביבה בשל הרצון להתעשר במהירות, בלי לחשוב על התוצאות העתידיות: העבודה זו עוסקת בתופעה של ניצול משאבים טבעיים לצרכים פרטיים, מסחריים לטובת התעשרותם של התאגידיםהפירמות. במהלך סקירת הנושא, אתמקד בנושא ים המלח המהווה משאב חשוב מעין כמוהו למדינת ישראל. תוך כדי הצגת מקרים נוספים בארץ  ובעולם בהם נעשה שימוש במשאבי טבע לצרכים מסחריים ,בארץ מעיין  עין גדי ממנו מופקים מים מינרלים ובעולם   ייבושה של ימת המלח הגדולה במדינת יוטה לכריית אשלג.
בעבודה זו אדון בשני הגורמים עיקרים להתייבשות ים המלח בשישים שנים האחרונות: האחת: הפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח בחלקו הדרומי . כגון מפעל כימיקלים לישראל:  הדואג באופן  פרמננטי להפיכת חלקו הדרומי של ים המלח לברכות אידוי, לשם הפקת מינרלים.  השנייה: ניצול מקורות המים של ים המלח , של נהר הירדן, הכנרת ושל הנחלים הזורמים אליהם  ממורדות ההרים. המונח "משאב טבע"  כולל בתוכו שיני מילים משאב שהינו שייך לסוגיות כלכליות אל מול הטבע השייך לסוגיות סביבתיות- אקולוגיות. מונח זה מתקשר לראייה הכלכלית של הטבע : ניצול ,תועלת ורווחים. הוא חסר ממד אתי או מוסרי השואל אם יש לנו רשות או זכות להשתמש במשאב זה או אחר.  שאלת המחקר הנשאלת בעבודה הינה  לאור התייבשות ים המלח מה מידת המוסריות של  מפעלי ים המלח?
על מנת לענות על השאלה העבודה תחולק למספר חלקים מרכזיים החלק הראשון יציג את הדילמה : התייבשות ים המלח , על ידי הצגת הייחודיות של ים המלח והיותו משאב כלכלי חשוב הן מבחינת מחצבים והן מבחינת תיירות.  החלק השני יעסוק בסוגיות הכלכליות הקשורות למפעלי ים המלח וכריית המחצבים מים המלח.  החלק השלישי יציג את הסוגיה מבחינה חוקית , החלק הרביעי ידון בהרחבה בסוגיות דומות שהתרחשו בעבר בארץ ובעולם ובדרך הפעולה , הסוגיות שנבחרו לניתוח הינה סוגיית כריית המחצבים מימת המלח הגדולה ליד סולט לייק סיטי ושאיבת המים מנחל דוד .
1 .2.             הצגת הדילמה : התייבשות ים המלח ים המלח הוא גוף מים ארוך וצר, ונמוך באופן יחסי לסביבתו. הוא נמצא בגובה של 410 מ' מתחת לפני הים, אורכו הוא כ-50- ק"מ, ורוחבו המקסימאלי הוא 17
ק"מ. ריכוז המליחות בו הוא 34 חלקים למאה לעומת 1.4
חלקים למאה במימיו של מפרץ אילת, שהוא חלק מהים הפתוח המלוח ביותר בעולם. החופים המזרחיים של ים המלח הם צרים במיוחד בגלל הירידה התלולה של מדרונות ההרים. בצד זה יש גם ריכוז גדול יותר של מעיינות ונחלים, שהזרימה בהם נמשכת לאורך תקופה ממושכת של השנה, ביניהם בולט נחל ארנון, היוצר קניון צר ומרהיב עם זרימה גדולה יחסית של מים. בצד המערבי יש מספר מעיינות בחלק הצפוני והמרכזי, כשהחשובים ביניהם הם המעיינות באזור עין גדי. בסך הכול זורמים לים מצד זה כ-1
5 מיליון מטרים מעוקבים של מי נחלים ומעיינות, שהם מחצית מהכמות שזורמת אליו מהצד המזרחי. חשוב להזכיר גם את מעיינות הגופרית ליד הים בעין בוקק המנוצלים למטרות ריפוי.
לפי הגיאוגרף מנחם מרקוס, מדבר יהודה, שכמות המשקעים השנתית בו היא בין 50 ל-משפטים0- מ"מ מים, הוא מעין גומחה צחיחה בתוך איזור לח המקיף אותו או מה שמכנים מדבר בצל גשם. ההסבר לתופעה זו הוא, שענני גשם העולים מן הים התיכון נעים מזרחה לעבר שדרת ההר המרכזית של ישראל ובמהלך עלייתם לקו פרשת המים, בשל התקררות האוויר, הם מורידים משקעים. לאחר שחצו את קן פרשת המים מזרחה, יורדים ענני הגשם בירידה תלולה של 1,200 מ' לאורך 20-משפטים ק"מ ומתחממים. רסיסי המים שנותרו בהם, מאבדים את יכולת ההתעבות שלהם, והם כמעט ואינם מורידים גשם באזור המדבר וים המלח. החוף המערבי של ים המלח, בעיקר בקטע שבין נחל קדרון ועין בוקק, מתאפיין בשרידי לגונות, במניפות סחף ובבתרונות חוואר. מניפות הסחף נמצאות בשפכי הוואדיות הגדולים על פני שטחים נרחבים שנוצרו ממשקעים שהוסעו על ידי הנחלים.
בתרונות החוואר מורכבים מתערובת של חרסיות ובוץ גירי ששקעו בימת הלשון הקדומה, שכיסתה את האזור.  אזורי החוואר הבולטים הם מצפון ומדרום למצדה וליד קיבוץ בית הערבה ומורכבים מרמות שטוחות, המבותרות על ידי ערוצי וואדיות בעלי קירות זקופים. לכל הצורות הגיאולוגיות האלה חשיבות רבה בעיצוב הנוף של ים המלח, וברור שכל פגיעה בהן תשפיע על המראה האופייני של חופיו.                                       מערבית לחוף מתנשא היסוד הבולט ביותר בנוף, המקיף את ים המלח בצידו המערבי. זהו מצוק ההעתקים, תוצר של הפעילות הגיאולוגית העשירה באזור ים המלח. במצוק זה מתחפרים הנחלים הגדולים של מדבר יהודה, ובסלעי הדולומיט שלו נוצרו מערות ששימשו למגורי אדם בתקופות שונות בעבר. בים המלח התקיימה התיישבות אנושית שראשיתה בתרבות הכלקוליתית (לפני 8,500 שנה) ושיאה בתקופה הרומית והביזנטית. האזור שימש מקלט למלכים ולמורדים כמו הקנאים, שהשתלטו על מצדה, או לוחמי בר כוכבא, שנמלטו למערות בנחלי המדבר.
איזור צפון ים המלח גם הפך למקום המקלט של כתות דתיות בימי הבית השני, שהתיישבו באזור קומראן, ולנזירים נוצריים שהתיישבו מעט צפונה לים, במבואות יריחו. איזור זה, שזכה לכינוי "ארץ המנזרים", נפתח לביקורים רק לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן.
מבצר מצדה שבנה הורדוס, ראוי לאזכור מיוחד בהקשר זה, כיוון שאתר זה מושך אליו את מספר המבקרים הגדול ביותר בישראל. בשנה שעברה ביקרו במקום כ-מיליון ורבע  אלף מבקרים, מצדה ומבצרים מדבריים נוספים כמו דוק וקיפרוס הסמוכים ליריחו והרודיון שעל ספר המדבר במבואות בית לחם התפרסמו בזכות התבצרות הקנאים בתוכם בזמן המרד הגדול ברומאים, אולם יש חוקרים הסבורים, שהם הוקמו בעיקר כדי לשמש מרכזים לוגיסטיים ומנהליים וכדי לאחסן סחורות ואוצרות. באזור ים המלח התנהלה גם פעילות חקלאית ומסחרית ענפה; לא רק עדרי רועים אלא גם תעשיית תרופות ותבלינים, שהתפתחה באזור עין גדי. יש אפילו עדויות לפעילות ימית למטרות מסחר, שהתנהלה בים המלח ושהגיעה לשיאה בתקופה הרומית והביזנטית. ( רינת צפריר "ים המלח – בין שימור לפיתוח", אאוריקה – כתב עת להוראת מדעים וטכנולוגיה, גיליון 4,ע"מ 54-60, מאי .1997).
1.2.1.        רקע אקולוגי. למרות תנאי היובש ומיעוט מקורות המים התפתחה מסביב לים המלח מערכת אקולוגית מיוחדת במינה. על פני מרחקים קצרים ניתן למצוא באזור עולם חי המשתנה מבעלי חיים ים תיכוניים ועד בעלי חיים ערבתיים ומדבריים. למערכת זו יש חשיבות רבה כמרכיב הכרחי בפיתוח "תיירות ירוקה" (ECO TOURISM) – תיירות המבוססת על טיולים בטבע מבלי לפגוע או להפריע לצומח ולחי המתקיימים בו. בנחלים על גב ההר מצויות אוכלוסיות של מאות יעלים, שקיומן ברחבי המזרח התיכון בסכנה בגלל צייד. באזור יש גם שפנים וצבאי מדבר ועופות דורסים כמו הנשר, הבז השחור והעיט הניצי. עד לשנות ה-80 היו באזור גם פרסים, אבל אלה נעלמו בשנים האחרונות. עד היום מוגדר האזור על ידי צפרים כמו ד"ר יוסי לשם מהמרכז לחקר עופות נודדים של אוניברסיטת תל אביב "מצדה של העופות הדורסים". באזור נאות המדבר ניתן למצוא בעלי חיים טרופיים כמו טרסיטרמית (ציפור שיר אנדמית קטנה) ושני מינים של חרדוני צב שזהו האזור הצפוני ביותר של תפוצתם העולמית. מינים ים תיכוניים רבים מהרי יהודה ומינים מדבריים מהנגב ומבקעת הירדן מגיעים עד למדבר יהודה: זוחלים כמו שממית העצים, לטאה ירוקה ולטאה זריזה, צב היבשה המצוי וצפע, ומבין הדו חיים – טריטון הפסים, הקרפדה הירוקה, צפרדע הנחלים והאילנית. מרתקת לא פחות היא אוכלוסיית הצמחים באזור ים המלח ומדבר יהודה.
מבין קבוצת הצמחים הסודניים-טרופיים, הנפוצים לאורך בקעת הירדן והמגיעים באזור ים המלח לגבול תפוצתם הצפוני, ניתן לציין את ערף המדבר, באשן שלוש עלים, שיטת המדבר, שיטת הסוכך, ומורינגה רותמית. צמחיית המלחות והמעיינות המלוחים לאורך ים המלח מאופיינת בעיקר על ידי חברות של אשל, הכוללות חמישה מינים. על פי מסמך אקולוגי שהוציאה החברה להגנת הטבע , זהו אחד מריכוזי המינים הגדולים של הסוג אשל בעולם כולו. התמונה שמתקבלת מתיאור קצר זה של המערכת האקולוגית-תרבותית של ים המלח, היא של עושר בלתי רגיל. מערכת עשירה זו שרדה בתנאי אקלים קשים והתאימה את עצמה לסביבתה, אך היא רגישה ביותר לשינויים שנגרמים לה מידי האדם. מידת הרגישות ניכרת כיום במיוחד בים המלח עצמו, שלא זורמים ממנו נהרות (כמו הירדן במקרה של הכנרת), והדבר מגביר את השפעת השינויים הטבעיים או האנתרופוגנים (מעשי ידי אדם) המתרחשים סביבו.
 ( בן דוד  "סקר אקולוגי – סביבתי של איזור חבר ,ים המלח", החברה להגנת הטבע, 1994).