מקומה של סין באג'נדה של אלכסנדר הרצן מבא       עבודה זו תעסוק באופן בו אלכסנדר הרצן רואה את היחסים בין סין לרוסיה במאה ה-19 בה חי. הרצן, הנחשב לאבי הסוציאליזם הרוסי, השתמש בסין כדוגמא לתרבות שמרנית אשר בה החירות של האזרח הקטן מוגבלת מאוד, וכמדינה בה האזרחים מוכרחים להיות דומים האחד לשני באופן שלא יכול לאפשר את האוטופיה אותה רצה לממש הרצן בעולם החופשי- חברה בה אנשים יכולים להיות שונים, להביע את דעתם בחופשי, להיות בעלי רוח יצירתית, לממש עצמם בעבודה.     מטרת עבודה זו לבדוק מהי האג'נדה של הרצן? מה היו מטרותיו? כיצד שימשה סין ככלי עבורו? מה היתה רוסיה עבור הרצן? כיצד הוא ראה את היחסים בין סין לרוסיה? בין סין לאירופה? מה רצה הרצן להשיג בשימוש בסין?      סין של המאה ה-19 הינה, כאמור, מדינה שמרנית, אשר לא מאפשרת כניסה של גורמים זרים למדינתה. הקיסר הסיני הוא השולט בכל, וכולם כפופים אליו. מרבית האזרחים הסינים הינם עובדי כפיים המרוויחים לחמם בדוחק, גרים בכפרים, וסגורים בתוך העולם הסיני הצר, על תרבותה ואמונתה. צורת חיים זו התבטאה בפוליטיקה, בכלכלה ובחברה. רק במאה ה-16 החלה סין ליצור קשרים כלכליים עם מדינות המערב, לדון ולתת על יצוא ויבוא, אם כי בעיקר על יצוא. כך נוצר מצב בו בסין יש "מטילי זהב", אך מעט מאוד מוצרים זרים. במשך שנים ראתה סין באירופאים ברברים.
הסוחרים והמיסיונרים שהגיעו לסין חויבו בקיום טקס ה "קוטו"– כריעת ברך שלוש פעמים וקידה עמוקה תשע פעמים לפני הקיסר. העליונות הסינית כלפי המערב באה לידי ביטוי בשלושה אופנים: כל משלחת אירופית שבאה לסין הייתה צריכה להביא מתנות לקיסר. הדבר נחשב כמס מיוחד המבטא את עליונות הקיסר; הסינים נמנעו ממסחר עם המערב פרט לחוזים מסחריים מצומצמים במספרם. המסחר עם סין היה חייב להתבצע רק דרך נמל קנטון; שום חוק אירופאי לא היה בר תוקף בסין. החוק הסיני הוא היה הסמכות העליונה ().
     בתחילת המאה ה-19 ניסתה אנגליה ליצור קשרים נרחבים יותר עם  סין ונתקלה בתנאים הנוקשים של הקיסר, דבר שהרתיע ובעיקר הכעיס את האנגלית, היות והשליח הבריטי לא הסכים בשום אופן לבצע את טקס הקוטו במלואו. היחסים העכורים עם אירופה, הכעס הבריטי, והצטברות הסחורות באירופה כאשר בסין יש הרבה מאוד כסף, הביא לבסוף לפריצת מלחמת האופיום, אשר בעקבותיה החלו מדינות העולם החזקות לנגוס בעוגה הסינית, אם מבחינה טריטוריאלית כמו רוסיה, ואם מבחינה כלכלית כמו אנגליה ().
    סין של המאה ה-19 שימשה דוגמא להוגים, פילוסופים ואנשי רוח אחרים למיניהם כדוגמא וסימן לנוקשות ושמרנות, לטוב ולרע. היו שראו את עוצמתה הכלכלית ונחישותה ככוח חיובי, אחרים ראו בה פחדנית שלא רוצה להיפתח למערב כדי …