תקציר העבודה:
רכישת השכלה הינה דרכו של אדם להבטיח לעצמו עתיד של יתרונות חברתיים ומעמד כלכלי גבוה ביחס לאנשים חסרי השכלה בחברה. רנדל קולינס טוען במאמרו כי החברה מורכבת ממספר קבוצות סטאטוס מובחנות המבוססות על ערכים ותרבות משותפת, אשר מנהלות בניהן מאבק על משאבים.
לדידו, מוסדות החינוך הינם כלי בידי קבוצת הסטאטוס הדומיננטית, בעזרתו עוברים החברים בחברה תהליך סוציאליזציה המכתיב להם סגנון חיים ‘נכון’, התואם את ערכי הקבוצה הדומיננטית. השליטה במערכת החינוך נותנת לחברי הקבוצה הדומיננטית לגיטימציה לייצר דירוג של מוסדות על פי יוקרה, אשר בתורו  יאפשר ללומדים במוסדות יוקרתיים להתקבל לעמדות מפתח בשוק העבודה. בדרך זו יוצרת מערכת החינוך שיעתוק והנצחה של פערים חברתיים וכלכליים כאחד ומבדילה בין הלומדים בבתי ספר הנחשבים יוקרתיים ובין אלה שלא (Collins:
1971).
במהלך לימודיי בקורס ‘צעירים ביפן: שינוי חברתי, שמירה על המסורת ופער הדורות’, הבחנתי כי נושא ההשכלה מהווה חלק משמעותי מחיי המשפחות ביפן, זאת בשל היותו כלי למוביליות חברתית וכלכלית. המאמץ המשותף של הורים וילדיהם לקבל חינוך ראוי הינו בעל פנים רבות.
בעבודתי זו בחרתי להתייחס להבדלים בחינוך המוחל על בנים ובנות במערכת החינוך ביפן בכלל ובמערכת החינוך הגבוה בפרט. בהמשך עבודתי אתייחס לקו התפר שבין חינוך ושוק העבודה ואבחן מהו מקומה של מערכת החינוך כמייצרת ‘חלוקת עבודה מגדרית’.    תוכן עניינים:
א. הקדמה ב. מערכת החינוך ביפן ב.1 האם התחרות הינה פתוחה לכל?
ג. תפקידי האישה בחברה היפנית ד. חינוך נשים ביפן ה. מן האוניברסיטה לשוק העבודה: נשים בשוק העבודה היפני ו. דיון: שינוי והמשכיות ביבליוגרפיה