כלכלת ישראל ·        עוני והמוסד לביטוח לאומי ·        הפרטה וחברות ממשלתיות ·        הון ·        גופים במשק תקציר העבודה עבודה זו מתמקדת בארבעה גורמים מרכזיים בעלי השפעה ניכרת על הכלכלה בישראל: המוסד לביטוח לאומי והעוני שתלוי בו בצורה ישירה,  הפרטה וחברות ממשלתיות, הון פרטי תוך התייחסות לאחת המשפחות המשפיעות על המשק הישראלי- משפחת בורוביץ' וגופים גדולים אחרים במשק- התארגנות התעשיינים, איגוד הבנקים וההסתדרות.
בראשית העבודה (פרק א') ניתן למצוא מידע אודות המוסד לביטוח לאומי שתפקידו ליעד את תשלומי ההעברה של הממשלה לאוכלוסיות החלשות השונות במדינת ישראל ע"י מתן גמלאות וקצבאות לזכאים לכך. באותו הפרק ניתן לראות את השלכות הרפורמה במוסד לביטוח לאומי על העוני בישראל. מקורות המוסד לביטוח לאומי הם: תשלומי ממשלה למימון גמלאות לא גבייתיות, השתתפות הממשלה במימון גמלאות גבייתיות, ריבית על השקעת עודפי גבייה ותקבולי גבייה (דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות). כפי שניתן לראות, קיצוץ של הממשלה במימון הגמלאות הגבייתיות והלא- גבייתיות הביא עימו את התוצאה הבלתי נמנעת של החרפת העוני מבחינת שני המדדים- תחולת העוני ופער העוני. מדדים אלו נקבעים לפי שלושה עקרונותיה של הגישה היחסית: מדידת עוני לפי הכנסה פנויה, קביעת קו העוני עפ"י הכנסה פנויה חציונית וסולם שקילות. בנוסף, השווינו את הגישה המפורטת לעיל עם הגישה האבסולוטית הנהוגה בארה"ב וראינו כי שם משפחה ענייה מוגדרת באופן שונה.
בהמשך העבודה (פרק ב'), עסקנו ביחידת ההפרטה של רשות החברות הממשלתיות ועל פעילותה בשנים 2005-2006.
פרק זה מונה את החברות שעברו תהליך הפרטה במהלך השנים המדוברות, כגון: אל-על נתיבי אויר, בזק, בנק לאומי, חברות שנמצאות בתהליך ההפרטה וחברות שנבחנה הפרטתן השנה. בנוסף, פרק זה מביא הסבר על יחידת המונופולים ושינויים מבניים ונותן סקירה על פעילות היחידה בשנת
2 005, כגון: רפורמות במשק החשמל, המשך פעילות לפיצול חברת מקורות, הכנות לתהליך ההפרטה של תעשייה צבאית לישראל בע"מ ופעילות נוספת בתחום התחבורה, תעשייה ושירותים ממשלתיים.   בפרק ג' של העבודה עסקנו באחת המשפחות הפרטיות המשפיעות ביותר על המשק הישראלי, משפחת בורוביץ'. בבעלות משפחה זו שתי חברות השקעות מובילות, חברות הפעילות בשוק הטלוויזיה, הסלולרי, והאלקטרוניקה בנוסף על חברת התעופה הלאומית – "אל-על", בה יו"ר הדירקטוריון הוא פרופ' ישראל בורוביץ'.
ניתן לראות שהמשפחה פעילה במגוון תחומים במשק הישראלי, ולא מסתפקת באחד.   לבסוף, בפרק ד' למדנו על הגופים השונים במשק הישראלי. הכרנו את התאחדות התעשיינים בישראל, אשר נוסדה בשנת 1921, על-ידי התאחדות כל מגזרי התעשייה ישראל- התעשייה הפרטית, הקיבוצית, הציבורית והממשלתית. מטרותיה של ההתאחדות הן ביטחון כלכלי ועצמאות כלכלית.
התאחדות, היא הגוף המרכזי בין שני גופים נוספים- הממשלה וההסתדרות, כאשר ביחד הם מעצבים את כלכלת המדינה.
בנוסף, למדנו על איגוד הבנקים, אשר הוקם לראשונה ב- 1959 כארגון המאחד את הבנקים המסחריים, הבנקים למשכנתאות והבנקים להשקעות בישראל. כיום, האיגוד מאחד את הבנקים המסחריים, 16 במספרם, ואת הבנקים למשכנתאות, 5 במספרם. למדנו גם על ההסתדרות החדשה, אשר קיבלה את שמה הנוכחי בשנת 1994, לאחר שינויים רבים בהסתדרות. ההסתדרות לראשונה קמה כארגון הכללי של עובדים יהודים בארץ ישראל בדצמבר 1920, במטרה לעזור לעובד העברי במגוון הרחב של התחומים.