מאגיה יהודית קדומה: ספר הרזים הקדמה ראשיתה של המאגיה היהודית במאגיה המקראית, בסיפורי התנ"ך בהם מופיעים סיפורי ניסים, למרות ששם האדם הוא רק המבצע של הוראות וניסים של האלוקים. דוגמא לכך הם הסיפורים על משה בקריעת ים סוף, הורדת המן מהשמיים, והוצאת מיים מהסלע. או הסיפורים על יהושוע שעצר את השמש בגבעון והפיל את חומות יריחו ועוד. רבים מהחוקרים מכלילים את המאגיה היהודית תחת מיסטיקה יהודית קדומה. הורודסקי מכנה את המיסטיקה הזו כ"מיסתורין עברי", ולדבריו: "בימיו הטובים והרעים, בימי שלום ובשעת חרום, בשבתו על אדמתו ובנדדו בגויים, תמיד היה המסתורין קשור ומחובר עימו… המסתורין פתח לפניו את השמים ושמי-השמים ואת העולמות העליונים… הוא שגילה לו תעלומות אלוהים וסוד הנצח…".
לדבריו המוטיב המסתורי בולט פחות בספרי התנ"ך, שנחשבים רציונאליים, אך בולט בספרות האגדה, הקבלה והחסידות. בין הספרים הראשוניים המרכזיים הנחשבים "מיסטיים" אפשר לציין את ספר דניאל, ואת הדיבור בו בעניין "מלאכים" ו"שטן".
יותר מאוחר, בתקופת המדרש והתלמוד, יש התעוררות מחודשת של המיסטיקה היהודית, שמושפעת מהספרות האפוקליפטית הנוצרית. באותה תקופה נאמר על  יונתן בן עוזיאל, מתלמידי הלל הזקן, אשר תרגם את ספרי הנביאים: "יצתה בת-קול ואמרה: מי הוא שגילה סתרי לבני אדם?". בדומה, על רבן יוחנן בן זכאי נאמר שעסק ב: "תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים, שיחת דקלים, משלות שועלים".
למעשה, התשתית המיסטית והמאגית הקדומה ביותר היא ספרות ההיכלות והמרכבה, אשר ממנה צמחה מאוחר יותר הקבלה היהודית. הנושאים העיקריים בספרות זו הינם מעשה הבריאה, חלוקת העולמות העליונים, ניהול העולם, מעשי כשפים, שמות מלאכים, ושמות של האלוקים. המאגיה היהודית, הינה, כאמור, תחום נוסף הכלול לרוב, בעיסוק מיסטי זה, והוא נמצא במרכז העבודה הנוכחית. מאגיה הינה כישוף, וידועים מספר ספרי מאגיה יהודית העוסקים בכישוף יהודי, ביניהם "ספר הרזים", המציג את העולמות העליונים לצד שימוש בכשפים שונים, שבועות ושיקויים, שמטרתם להשיג מטרות בעולם המעשי על ידי סודות עליונים.
"ספר הרזים" יהיה במרכז של העבודה הנוכחית, אשר תעסוק במאגיה יהודית באופן כללי, ובאופן ספציפי יותר לפי ספר זה. לשם כך יעסוק הפרק הראשון במבא כללי למאגיה יהודית קדומה, ובו תובא סקירה של הדעות השונות הנוגעות למאגיה זו, למקומה בהיסטוריה, לתפקידיה וליחסיה עם מיסטיקה יהודית ועם היהדות בכלל. הפרק השני של העבודה יתמקד בספר הרזים, על החיבור עצמו, הרקע
שלו, כיצד נמצא, מה כולל וכדומה. הפרק השלישי יעסוק בטקסי הכישוף, מה הם כוללים, מה מטרתם, כיצד הם נעשים, על ידי מי, וכדומה, כפי שעולה מהספרות המאגית המוכרת כיום.