השתקפות רעיונות פמיניסטים בעבודותיהן של גו'די שיקגו וברברה קרוגר תקציר מטרת העבודה הנוכחית לבחון כיצד משתקפים רעיונות פמיניסטים של שנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 בעבודותיהן של גו'די שיקאגו וברברה קרוגר. לשם כך נותחו היצירות הבאות: 1) "ארוחת הערב" של שיקגו; 2) "גופך הוא שדה קרב" של קרוגר.  שתי היצירות נותחו בשלושה רבדים: ניתוח צורני, ניתוח צורני, וההקשר. היצירה הראשונה של שיקאגו, הינה מיצג מולטימדיה אשר הוכן על ידי היוצרת בשנות השבעים, ואילו היצירה השניה, של קרוגר, הוכנה בשלהי שנות השמונים. שתי היצירות הללו משקפות את הלך הרוח הפמיניסטי האקסנצייאליסטי שאפיין את התקופה, והשימוש באמצעים אומנותיים מגוונים ולאוו דווקא סטנדרטים על מנת להביע לא רק את מצע המאבק של הגל הראשון אשר התקיים ברובד הציבורי- חוקי, אלא ובעיקר את מצע המאבק של הגל השני, המתקיים ברובד האישי- פנימי של נשים וקורא להן לקחת אחריות על עולמן הפנימי, ולשנות את תפיסת עולמן, ולשבור מוסכמות וסטראוטיפים. עבודתה של שיקאגו מציגה את מקומן של נשים לאורך היסטוריה במרחב הביתי כאחריות על הזנה, לבוש ואסטטיקה, באופן ציני היוצר זעזוע. קרוגר לעומת זאת מציגה את אידיאל היופי למול תפיסת פריון האשה, והמאבק הציבורי המתנהל בנוגע למרחב הפרטי של נשים.
מבוא
"המהפכה הפמיניסטית היא המהפכה החשובה והמשמעותית ביותר בתולדות האנושות" (פרופסור ישעיהו ליבוביץ) עבור רבים המהפכה הפמיניסטית מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר שעשתה האנושות. מהפיכה זו, אשר שיאה לאחר מלחמת העולם השניה, הביאה עימה שינויים מרחיקי לכת במעמדן ובזכויות של נשים ברחבי העולם המודרני. מהפיכה זו ממשיכה עד היום, והמאבק הפמיניסטי עודנו קיים, ובמיוחד במדינות מתפתחות, בהם נשים עודן מנוצלות ומופלות לרעה, ונשלטות על ידי גברים. אומנם כיום המאבק הפמיניסטי נתפס על ידי רבים כמאבק קנטרני של נשים, אך למעשה מדובר בתנועה אשר הביאה זכויות אשר כיום נראות בסיסיות לנשים, כגון הזכות להצבעה, הזכות ללמוד, הזכות לעבוד, הזכות שלא להיות מנוצלת מינית, זכות לשוויון במשפט, וכדומה.
            האומנות לצורותיה, כמשקפת תהליכים חברתיים, היתה אף היא באופן בלתי נמנע, חלק מאותה מהפיכה, ודרכה ניתן ללמוד  על השקפת העולם של מיעוטים ורבים כאחד, אשר לעיתים קולם לא נשמע במדיה הפורמאלית, אם בגלל פרובוקטיביות הדברים, או אם  בגלל סיבות אחרות. מטרת העבודה הנוכחית לבחון כיצד בא לידי ביטוי אותו מאבק פמיניסטי ביצירותיהן של  אומניות אשר עיקר עבודתן היה בשלהי אותו מאבק חברתי- משפטי- פוליטי, כיצד הן בחרו לשקף את עמדתן, מה המסרים שהן בחרו להעביר, ובאיזה אופן ניתן ללמוד מכך על אותו הלך רוח חברתי.
            אותו מאבק אשר התגבר בשנות השישים, מכונה "הגל השני" של המהפכה הפמיניסטית, כהמשכו של מאבק שהחל שנים קודם, אך תפס מימד משמעותי  ועמוק יותר בשנות השישים והשבעים.  גל זה הביא עימו לא רק רצון לשוויון זכויות מבחינה משפטית וחברתית, אלא ביקש לגיטימציה ועודד נשים לשנות את תפיסתן העצמית, ולהפסיק לראות עצמן כקורבן, כתלותיות, וכמי שאינן יכולות באמת להאבק בהטרדה מינית, אונס, ניצול וכדומה. מאבק זה קרה להפוך את הסדר החברתי הקיים, ולהפסיק את הסטריאוטיפ הנשי הקיים בחברה, בתקשורת, בספרות, ובכל מקום. אותו סטריאוטיפ שדרש מנשים במודע ושלא במודע לתפוס עצמן כאחראיות על המרחב הביתי, על הזנה ועל סיפוק תאוותיו המיניות של הגבר ().
            בהתאם לכך, האומנות של אותם שנים הביעה באמצעים מתוחכמים יותר את אותם מסרים, וההתקדמות במאבק על זכויות נשים, שחרר באופן טבעי את הרסן של אומניות נשים להביע את אשר על ליבן באמצעים פרובוקטיביים יותר. האומנות השתמשה בכל אשר עמד לרשותה, והאיצה בנשים אומניות רבות לקחת חלק באותו מאבק. עבודה זו תתמקד בשתי אומניות מרכזיות אשר פעלו בשנות השבעים- שמונים, גו'די שיקגו וברברה קרוגר.
שתיהן אומניות אמריקאיות אשר הזדהו עם המאבק הפמיניסטי ופעלו באמצעים אומנותיים שונים על מנת להביע את דעתן בנושאים שונים.
            כאמור, מטרת העבודה הנוכחית לבחון דרך עבודתן של שתי האומניות הללו את האופן בו התנהל המאבק הפמיניסטי בתקופת עבודתן. לשם כך יעסוק החלק הראשון בסקירה ספרותית אשר תגדיר את התקופה בה עוסקת העבודה, את הלך הרוח שקדם ואפיין את אותה התקופה, ומהי אותה אומנות של שנות ה-70-80 אשר תבחן בעבודה זו. בחלק השני של העבודה  ינותחו עבודותיהן של גו'די שיקגו וברברה קרוגר, על היבטיהן הצורניות, תוכניות, וכמובן ההקשר, כלומר- כיצד הן משקפות את הלך הרוח התקופתי. בחלק השלישי יערך דיון אינטגרטיבי אשר יתייחס למכלול המידע אשר הובא בעבודה.