היסטוריה, הלכה ושפה בקרב הוגים ביהדות המודרנית במסגרת הקורס זרמים ביהדות אב תשע"א, אוגוסט 2011
תוכן עניינים
הנושאים הקדמה -עמ'
3 זכריה פרנקל –.עמ'
4 הגותו של זכריה פרנקל –..עמ'
4 היסטוריה עמ'
4 הלכה -.עמ' 5
השפה העברית -…עמ'
6 אברהם גייגר –.עמ' 7
הגותו של אברהם גייגר –..עמ' 7
היסטוריה –…עמ'
8 – 7
הלכה -..עמ'
8 השפה העברית –עמ'
8 מרדכי מנחם קפלן -עמ' 9
הגותו של מרדכי קפלן –עמ'
1 0 – 9
היסטוריה .עמ'
1 0 הלכה …עמ'
1 1 – 10 השפה העברית –עמ'
1 1
סיכום -…עמ'
1 2
בבליוגרפיה עמ'
1 3
הקדמה במשך שנים רבות, הייתה היהדות בעלת ראשות אחידה וסגורה הן בקרב יהודי התפוצות והן בישראל.  תהליכי החילון וההשכלה לא פסחו על היהודים והם החלו ליטול חלק בחיי הקהילות בהן ישבו. האמנציפציה היוותה גורם דחיפה ליציאת היהודים מהחברה הסגורה אל ההשכלה וההיתוך בין היהדות לחיים בחברה מעורבת יצר בקרב היהודים מחלוקות לגבי היקף השתלבותם ומהות ההשתלבות של היהודים בחברה בה הם חיו.
הביקורת המרכזית של הזרמים החדשים ביהדות כנגד היהדות האורתודוכסית הייתה כי הסגירות אינה מתאימה לחיים בחברה המודרנית וכי השינויים והתמורות המהירים בעידן של השכלה וחילון מהווים אתגר ומחייבים התבוננות חדשה לגבי המשך קיומה של היהדות.
החל במאה התשע עשרה, קמו הוגים יהודים רבים שהיו בעלי השכלה אקדמאית והחלו לבחון את הדת היהודית בעיניים חדשות וכן את הלאומיות היהודית בהסתכלות מודרנית, היסטורית ואקדמאית כתגובה לאותם תהליכים מואצים. תפיסות יסודיות שהיו חלק מהיהדות האורתודוכסית כגון "חדש אסור מן התורה" ועניין סגירותה וחד ערכיותה של ההלכה היהודית לאורך הדורות, הפסיקו להוות יסוד בזרמים החדשים והחל דיון לגבי מידת דיוקם ומהותם. בעבודה זו נסקור את תפיסתם של ההוגים בסוגיות של המקום בו נפגשת היהדות כדת וכתרבות למול שאלות הזמן, ההשכלה והחילון בהתאם לזרמים המודרניים שאליהם השתייכו.