תהליכים המובילים נשים לבחור בפרטנר הומוסקסואל להבאת ילדים לעולם הקדמה סקירת ספרות משפחה מסורתית וחלוקת תפקידים בין גבר לאישה זהות האם במשפחה המודרנית אימהות חד הוריות ההיבט החוקי הורות אחרת – בחירה באב הומוסקסואל מקומו של האב במשפחת ההורות-האחרת ההשלכות על התפתחות הילדים במשפחות הורות אחרת שיטת המחקר רשימת מקורות בעשורים האחרונים, עם התפתחות המדע והטכנולוגיה, ועם המודרניזציה המלווה את המין האנושי בכל תחומי החיים, נוצרים דפוסי משפחה שונים ומגוונים. לדפוס המשפחה המסורתי, המורכב מזוג הורים הטרוסקסואלים נשואים, וילדיהם, ממשיכים להתווסף דפוסים חדשים ומגוונים. משפחות חדשות אלה נחלקות למספר סוגים: משפחות שהתפצלו בעקבות גירושים, משפחות חד-הוריות מבחירה או שלא מבחירה ועוד. אחד הדפוסים החדשים יחסית של "משפחה אחרת" צץ בשנים האחרונות. מדובר במשפחות בהן האב הוא הומוסקסואל והאם הטרוסקסואלית או לסבית, הבוחרים להקים יחד משפחה ולשאת באחריות המשותפת בגידול הילדים, למרות העובדה שהורים אלה אינם בני-זוג ואינם מתגוררים תחת גורת גג אחת.
תומכי מסורות מאמינים כי משפחה שבראשה עומד זוג הטרוסקסואלי הוא המבנה החברתי שגרם לכך שארצות הברית תהיה חזקה כפי שהיא (Jones, 2003).
האידיאולוגיה של אמהות במאה הקודמת  הגדירה "אימא טובה" כאם במשרה מלאה הנמצאת בבית, שכל מאווייה מכוונים לגידול ילדיה ולמשק ביתה, ולחלוטין תלויה כלכלית בבן זוגה  (Johnston,
2 000).
דפוסי המשפחה הקונבנציונאלית הוגדרו במונחים אידיאליים כנישואים הטרוסקסואלים שהתרחשו פעם יחידה בחיים ובהם בני הזוג גידלו את ילדיהם (Yoo, 2006).
בתקופה המודרנית, הגורמים המניעים אישה להרות ולהפוך לאם, השתנו וכיום אימהות לא בונות את זהותן בהכרח סביב נישואים.
בימינו , לדברי ג'ונסטון Johnston , 2006)), נשים בונות את זהותן האימהית בהקשר תרבותי בו אידיאולוגיות החיים נמצאות בתחרות בהגדרת אמהות.
תאוריות פמיניסטיות גורסות כי הזכות להורות היא זכות טבעית. הקישור בין הולדה והורות לבין נישואין מנטרל, לדעת טריגר (2005), את כוחן של נשים, קושר אותן לצורת משפחה המושפעת מיחסי כוחות לא שווים בין המינים ונותן לגבר כוח עליהן. הרבה מהנשים הבוחרות באמהות חד הורית חוו או הושפעו מהתנועה הפמיניסטית, שביקשה לזכות בשוויון מלא לנשים. מאז השקת התנועה הפמיניסטית בשנות ה-
6 0, ההתייחסויות לנשים הלכו והפכו שוויוניות יותר, ואיתן התייחסויות למעמדן במשפחה (Bryant, 2003).
מחקר זה יהיה בעל אופי איכותני. מטרת המחקר האיכותני, כפי שמציינת צבר – בן יהושע (2001), איננה לגלות את המציאות, שהרי אין מציאות אחת מוחלטת ונכונה, אלא יש לחקור פרשנויות שונות של אותה מציאות באמצעות בניית זיכרון חווייתי ברור, שיסייע לנו לתאר ולהסביר את הדברים על ריבוי פניהם ומורכבותם.
המחקר הנוכחי יתמקד בתהליך אותו עוברות נשים רווקות בגילאי 35-42 המביא אותן לבחור בסוג זה של הורות, על פני האלטרנטיבות האחרות הקיימות בשטח.
במחקר זה אשתמש בשני כלים. הראשון: ראיון חצי מובנה, בו תהיינה מספר שאלות שהוכנו מראש, מתוך ידיעה שתוך כדי הראיון, יתווספו  שאלות נוספות כתוצאה מהתפתחות השיחה.
הכלי השני  בו אשתמש במחקר זה יהיה תצפית משתתפת. שקדי (2001) כותב כי החוקר האיכותני מהווה חלק בלתי נפרד מהחקירה, והוא מעורב כצופה-משתתף, כמראיין עומק או כמוביל של קבוצת מיקוד.
ניתוח הנתונים במחקר זה יתבצע בשיטה של תיאוריה המעוגנת בשדה.
***העבודה כוללת הצעה למחקר בלבד – ללא המחקר עצמו!!