המחנות בתוכנית "האח הגדול 2" תוכן עניינים
מבוא. 3
סקירה תיאורטית.. 5
מתודולוגיה.. 14
תיאור השדה.. משפטים הצגת הממצאים.. 18
א. השפעת ההפקה.. 18
ב.
קשרי המתמודדים מתוך רצונותיהם ללא השפעות ההפקה. 22
דיון ומסקנות
5 מקורות.. 26
מבוא     בעבודתי זו, תוך בחינת העונה השנייה של תוכנית "האח הגדול" בישראל, אנסה לבחון את הסיבות לשינויים החלים ביחסיהם של דיירי הבית ובאופן ספציפי את התהליך, לפיו אנשים, אשר תחילה היו חברים ביניהם, הופכים בבוא הזמן, ליריבים, כאשר נכנסים לאחד משני מחנות. מעניין לראות כי דפוס התנהגות זה חוזר על עצמו בכל העונות ששודרו עד כה. מכאן, ברצוני לבדוק את הסיבות לשינויים החלים ביחסים הנרקמים בין המתמודדים מחברים ליריבים, כמו גם, אנסה לברר מה הגורמים לשינויים הללו: האם זהו הרקע עימו באו המתמודדים, או שמא זוהי ההשפעה של המקום עצמו? אלפנט-לפלר מצאה כי בתורכיה, הקפידו ברוב העונות לשמור על הטרוגניות ורב תרבותיות בין המתמודדים, ועל כן נוצרו קונפליקטים רבים בין המתמודדים בניסיון ליצור כללי אתיקה פנימיים, בינם לבין עצמם, קונפליקטים נוספים נגעו בנושא הסטאטוס החברתי ובהשכלה. אך מצאה כי ברגע שבעונה החמישית הוחלט ליצור קבוצה הומוגנית (מעמד ביניים, בוגרת ומשכילה), לא נוצרו קונפליקטים משמעותיים. עיקרו של מאמר זה הינה הבנת היחסים שבין המתמודדים וההבנה מה הוביל לכדי היווצרותם של שני מחנות. בחנתי שאלה זו באמצעות ניסיון להפריד בין המניפולציות של ההפקה על היחסים שבין המתמודדים לבין יחסיהם של המתמודדים ללא מניפולציה זו. אם בוחנים את ההפקה ואת הבחירות האישיות של האנשים/מתמודדים, ניתן לראות כי הם אינם ניתנים להפרדה, ויש להסתכל עליהם יחד. זאת מהסיבה כי כנראה שניהם משפיעים זה על זה, כפי שניתן היה לראות במחקר אותו הציגה אלפנט-לפלר (2003), לפיו במקרה בו יצרו קבוצה הומוגנית (מעמד ביניים, בוגרת ומשכילה), לא נוצרו קונפליקטים משמעותיים. ולכן, יש להניח כי לצורך בדיקה מעמיקה יותר של העניין, יש לבחון את הסוגיה בארץ.
אלפנט-לפלר (2003) מראה כי תוכנית הריאליטי הינה ז'אנר אשר בדרך-כלל איננו כולל תסריט או שחקנים, אלא מצלם את אשר קורה ללא תכנון ועם אנשים מן השורה – שלפני חשיפתם בתוכנית הריאליטי היו אנונימיים. תוכנית –