השיעור יעסוק ברקע של הכנת העולם למלחמה הקרה ואת הנתונים שאפשרו את המעבר מהעולם של מערכת רב קוטבית לעולם דו קוטבי שנולד בעקבות מלחה"ע השנייה. על מנת להסביר את עליית ארה"ב ובריה"מ באופן יחסי לאחרות יש ראשית להסביר מה קרה לשאר השחקניות האירופאיות שלפני 1945 היו המוקד של היחב"ל. מדוע אירופה, יחסית למדינות אחרות, שקעה? יש לזכור כי אירופה לאחר מלחה"ע השנייה "מלקקת את פצעיה" ולכן טבעי ביותר להתחיל במפסידות של המלחמה (השקיעה הברורה מאליה) ועד למנצחות (השקיעה הפרדוקסאלית). גרמניה כמעט בכל המדדים של העוצמה – קשה ורכה, גרמניה ספגה מהלומה קשה מאוד בעקבות המלחמה. החורבן של התשתית הכלכלית, התעשייתית והחברתית היה ברור לחלוטין לאחר המלחמה. ההכנסה הלאומית של גרמניה ב-1946 היא פחות משליש מההכנסה הלאומית הגרמנית ב-1938. הדבר התבטא במספר מימדים: (1) תבוסה צבאית: המלחמה הותירה חורבן, גרמניה ספגה הפסדים קשים לבריטניה וצבאות כיבוש מערביים וסובייטים חרשו את גרמניה וניצלו אותה כלכלית. (2) חוסר בתעסוקה: מערכת התחבורה הגרמנית קרסה כמעט לחלוטין ולמעשה כל האזור של גרמניה ומרכז אירופה היה כולו מפוצץ בפליטים ובחסרי בית, כאלו שנעקרו מהאזורים שנמסרו למדינות אחרות בעקבות המלחמה והגיעו כעת לגרמניה בחיפוש אחר בית חלופי ולא הייתה אפשרות להיענות לצרכים שלהם. (3) שינוי בהרגלים כלכליים (חוסר יכולת שיקום): גרמניה שלפני המלחמה, במשך כל תקופת הצמיחה שלה, התבססה על ייצוא וכעת לא סחרה עם מדינות אחרות. (4) התאכזרות של צבא המדינות הכובשות כלפי אזרחי גרמניה. גרמניה הייתה מובסת, מפורדת וחסרת יכולת שיקום כמעט מכל בחינה אפשרית בשנים 1945-1946: מבחינה מדינית, כלכלית וחברתית. איטליה המדינה השנייה בדירוגה במפסידות הראשיות של המלחמה. הסיפור כאן היה אמור להיות שונה כי הרי איטליה החליפה צד עוד ב-1943 אבל במלחמה לאחר הדחת מוסוליני הגרמנים השתלטו על החלק הצפוני של איטליה והושיבו שם את מוסוליני במעין "ממשלת בובות" – משמע, בשנים האחרונות של מלחה"ע השנייה איטליה הייתה מחולקת בין האזור הצפוני הגרמני והאזור הדרומי. גם באיטליה התשתיות נהרסו לחלוטין, איטליה גם סולקה מהאימפריות והמאחזים שלה באפריקה, איטלקים באפריקה רצו לחזור הביתה (בעיית פליטים). התל"ג האיטלקי צנח גם הוא וב-1945 עמד על 40% מהתל"ג ב-1938. רמת החיים האיטלקית הייתה נמוכה מאוד, ובנוסף לכל החורפים במערב אירופה בשנים 1946-1947 קשים מאוד – דווקא בזמן שהיכולת של איטליה ומדינות נוספות במערב אירופה לייצר אנרגיה היא הנמוכה ביותר (כך שהיה מוות מרעב ומקור במערב אירופה). בכל המחתרות באירופה המערבית הכוח המלוכד ביותר מבחינה צבאית ופוליטית היה המפלגה הקומוניסטית (באיטליה, בצרפת וכו'). התפיסה האמריקאית הייתה שמערב אירופה בסכנת התמוטטות, והם ידעו שמי שיכול להרוויח מכך הן המפלגות הקומוניסטיות. צרפת צרפת באופן רשמי הייתה שייכת למעשה למחנה המנצחות, עם חשוב לזכור את מצבה של צרפת במלחמה: במלחה"ע השנייה צרפת הייתה ברובה כבושה בידי הגרמנים ושתפה איתם פעולה והממשלה ששלטה באזור וישי הייתה לגיטימית חוקתית, ודה-גול שברח לבריטניה והציג עצמו כאביר צרפת החופשית לא זכה לתמיכה אפילו לא ראשונית מהרזיסטנס הצרפתי. (1) חברתית/פוליטית: צרפת שהייתה מפולגת עוד לפני המלחמה בין הקומוניסטים לימין יצאה מהמלחמה קרועה מבחינה פוליטית וזה בא לידי ביטוי בבחירות הראשונות בצרפת לאחר המלחמה כאשר הפרלמנט התחלק שווה בשווה כמעט באופן מוחלט בין ארבעה כוחות: הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הנוצרים דמוקרטים והימין. דה גול ב-1946 יוצא לגלות פוליטית כשהוא מקווה שייקרא לדגל על מנת לאחד את השורות אך לא נקרא ונשאר בגלות עד 1958. לסיכום, החברה הצרפתית מבחינת עוצמה רכה לא הייתה מלוכדת לאחר המלחמה. (2) כלכלית: גם הכלכלה הצרפתית הייתה במצב קשה לאחר המלחמה:
המדינה הייתה מחולקת, הגרמנים ניקו את האזורים הכבושים מאמצעי הייצור. גם בצרפת הייתה תופעה של חזרה הביתה מאזורים שהצרפתים לא הצליחו להחזיק ברשותם, דווקא בזמן שהתשתית במצב קשה. אומנם צרפת החזיקה בשטחים רבים אחרי 1945 (הודו, סין וחלקים באפריקה עדיין בידיהם) אבל הקולוניות האלו לא היו מקור של עוצמה אלא מקור לבעיות קשות בהמשך. (3) מעמד: הגדולה הצבאית הצרפתית ירדה בקרב הקולוניות ולא דיברו עליה כלל. לכן כאשר דה גול דרש שלצרפת יהיה חלק בעיצוב הסדר הבינ"ל היה זה אבסורד במידה מסוימת ונשמע כמו שיגעון גדלות. נוצר מצב שכל היומרה הצרפתית והרעיון של החזרת העטרה ליושנה היה תלוי ברצון הטוב של מנהיגים אחרים במערב לתת לדה-גול סימנים של יוקרה ושל מעצמה גדולה. רוזוולט לא רצה את צרפת באו"מ, הבריטים טענו שיש לחזק את הצרפתים כמשקל נגד באירופה (נגד אפשרות להשתקמות גרמנית) ומאוחר יותר כבלם להשתלטות סובייטית, וזו הסיבה למעשה שצרפת הייתה חלק מהאו"מ.
בריטניה בריטניה נותרה לאחר המלחמה עם כל המאחזים הקולוניאליים בידיה. החיילים הבריטים היו פרוסים לאורך צפון אפריקה (איטליה, גרמניה, צפון מזרח אסיה, הודו). חיל הים הבריטי היה השני בגודלו. הבעיה הייתה שכל הסממנים האלו של גדולה ועוצמה הקשו על מקבלי ההחלטות הבריטיים להסתגל לשקיעה של בריטניה ולהבין שהיא צריכה למצוא לעצמה תפקידים חדשים בזירה הבינ"ל. למעשה מלחה"ע השנייה התישה את בריטניה, היא הייתה המדינה היחידה שהתייצבה מול גרמניה לאורך כל המלחמה. בריטניה עשתה זאת תוך ניצול מקסימאלי של הכלכלה שלהם לצרכי המלחמה. התוצאה הייתה שהעוצמה הכלכלית הבריטית שהחזיקה את בריטניה במעמדה הבכיר לפני ובמהלך המלחמה, נחלשה בצורה …