פסיכותרפיה מוסלמית בארצות הברית

תקציר העבודה

החוג להיסטוריה של המזרח-התיכון ואפריקה [הקלד את כותרת המסמך] עבודת סמינריונית במסגרת הקורס "רפואה ואסלאם" סמסטר א' תשע"ב מגישה:
יוני 2012, סיוון תשע"ב תוכן מבוא. 3
פרק 1: הקהילה המוסלמית בארצות הברית.. 5
א.           פוליטיקה של זהויות.. 5
ב.           גורמי סיכון ומצוקה נפשית.. 8
פרק 2: הטיפול הנפשי: גישה מערבית וגישה מוסלמית.. 12
א.           חברה קולקטיבית וחברה אינדיוודואליסטית –טובת הכלל וטובת הפרט. 12
ב.           מחוייבות דתית וסמכות עליונה לעומת נייטראליות ערכית.. משפטים פרק 3: השיח המחקרי במבט ביקורתי. 19
א.           "המערב והאסלאם" הדגשת הדיכוטומיה.. 19
ב.           המלצות המחקר למול סוגיית היחסיות התרבותית.. 22
סיכום.. 26
מקורות.. 28
תת פרק מבוא
במחקרים רבים ממגוון תחומים עולה הטענה כי  עד אמצע המאה העשרים החילוניות נתפסה כחלק בלתי נפרד מהמודרניות אולם חל שינוי בתפיסה זו ובכל העולם התרחש תהליך של חזרת הדת.  המחקר העוסק בפיתוח פסיכותרפיה וייעוץ אסלאמיים הוא חלק מתופעה רחבה יותר המקבלת רוח גבית מהשינוי הזה ברוח הזמן, חלק גדול מן המאמרים בתחום נפתחים בהדגשה של ההכרה המחקרית בחשיבות הדת והרוחניות לבריאותו הנפשית של אדם. לא רק בתחום הפסיכולוגי אלא גם במקצועות הרפואה בכלליות ישנה נטייה גודלת והולכת להתייחסות לצרכים הרוחניים והדתיים של המטופלים. ישנו מחקר ענף בתחום ומעל 350 מחקרים מבססים טענה כי ישנו קשר בין בריאות טובה ואמונה דתית. מרבית המחקרים מוכיחים כי מטופלים מעונינים בהתייחסות לזהות הדתית והרוחנית שלהם במהלך הטיפול.
בכל מקצועות הרפואה נעשים מאמצים לפתח כלים להערכה רוחנית ודתית. דוגמא טובה לכך היא שהוועדה המשותפת להסמכה עבור ארגוני בריאות (JCAHO) מחייבת הכשרת מטפלים להערכה רוחנית של מטופלים. גם בתחום הטיפול הפסיכולוגי ניתן לראות את ההשפעות של השינוי הזה ברוח הזמן על העקרונות המארגנים של המקצוע ואת חדירתו למוסדות והארגונים הרשמיים במערב. לדוגמא בשנת 2000 ישנה קריאה לפיתוח כלי הערכה ואבחון תלויי תרבות במסגרת התפריט האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי. גם הקוד האתי של האיגוד הלאומי האמריקאי של העובדים הסוציאליים (.NASW Code of Ethics, 2000) קובע כי על המטפלים יש לנסות להרחיב ידע בנוגע למגוון הדתי ולהתייחס לזהות הדתית והרוחנית של המטופל.    ישנם מכוני מחקר וכתבי עת רבים העוסקים בתחום"Journal of Religion and Health"  הוא אחד מרכזי, כתב עת העוסק בתחומים הנוגעים לקשר בין דת ובריאות פיזית ונפשית שהוקם על ידי "Blanton-Peale Institute and Counseling Center" מכון שעוסק בחיבור שבין דת ופסיכולוגיה. "Journal of  Mental Health, Religion & Culture" העוסק במחקר של הקשר בין בריאות הנפש ואספקטים שונים של דת ותרבות. בין נושאיו, השפעת האמונה הדתית והתפיסות התרבותיות על הבריאות הנפשית, מקומם של אנשי דת בתוך צוותים משולבים לטיפול נפשי, מתודות הדת להתמודדות עם קושי נפשי והאפקטיביות שלהן  "Journal of Cross-Cultural Psychology" הוא פורום בינתחומי מוביל הכולל פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי חינוך החוקרים כיצד הבדלים תרבותיים, והבדלים התפתחותיים חברתיים וחינוכיים משפיעים על התנהגות הפרט. מתמקד בנושאים העכשווים של התרבות, בהם, אקולטורציה, אינדיבידואליזם, שינוי בערכי המשפחה, השוואות בין קבוצות אתניות, והבדלים בין המינים. ארגון בינלאומי נוסף הוא "The International Association for the Psychology of Religion"  המקדם מחקר מדעי בתחום של פסיכולוגיה של הדת. לא מגבילים עצמם לטרנד מסויים אלא מנסים להוות במה ללספקטרום רחב של מחקר בתחום של לימוד פסיכולוגי מדעי של הדת למען פסיכולוגיים של הדת ברחבי העולם.
חוקרים התומכים בפיתוח שרותי בריאות נפש המותאמים לאוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית מדגישים את הנושא של חזרת הדת. במסגרת זאת מובאים סקרים של כלל האוכלוסייה בארצות הברית המוכיחים כי מעל 95 אחוז מהאוכלוסייה מאמינה באלוהים ומזהה עצמה עם הדת  והטענה כי מחקר רחב במערב מוכיח את השפעת הדת על הבריאות הנפשית. לצד זאת עולה הטענה כי למרות כל זאת ישנו מחסור חמור במחקר בנוגע לאוכלוסייה  המוסלמית. חוסר ידע לגבי מי הם המוסלמים ומהי דתם? כיצד הם תופסים בריאות נפשית ומה המשתנים היוצרים מצוקה נפשית בקרב אוכלוסייה זו החיה בתוך חברה בעלת תרבות שונה? האם למטופלים מוסלמים ישנן ציפיות אחרות ממטופלים מהזרם המרכזי בחברה, מטיפול נפשי? כיצד הדת האסלאמית מתמודדת עם בעיות נפשיות? מטרתם של רבים מהחוקרים היא ליצור הכרות טובה יותר בין האוכלוסייה המוסלמית בארצות הברית לזו הלא מוסלמית ובכך למען טובתה של קהילה זו. ברצוני לבחון את התחום המחקרי הזה במבט ביקורתי ולנסות להדגיש מספר נקודות בעייתיות הנובעות מחוסר התייחסות לתמונה הרחבה ולהשלכות של ההמלצות הנובעות מן המחקר הזה על כלל החברה האמריקאית ועל הקהילה המוסלמית.