בעבודה  זו  אני מביאה את הדיון של הפילוסוף שופנהאואר  –   דירוג  האמנויות  אצלו  – אדריכלות, ציור,פיסול, שירה  ומוסיקה – כאשר הענף העיקרי  באמנויות  מתחיל בדרגה הנמוכה  של  האדריכלות  כעוסקת בעולם  החומרי, הפשוט, ובעקבותיה הוא  מדרג בסדר עולה בחשיבות  את אמנות הציור, הפיסול, שענף השירה  עולה  עליהם  ובראש דירוג האמנויות שלו הוא מציין  את  המוסיקה.  המתבונן ביצירת  האמנות  ציור, פיסול, או  קריאת  השירה  זוכה  לרגעי התעלות לרגעים, ובכך שוכח מטרדות  החיים  הכפופים  לרצון לחיים  שהוא אי-רציונלי  רצון  המאפיין  את  רציותינו הגשמיות  הנחותות. באסתטיקה, ביצירת האמנות, אנו מתעלים  וחשים  אושר  עצום  המנותק  מצרכי  היום-יום  שלנו, אף  כי  התעלות זו נמשכת רק רגעים ספורים.
   תוכן   העניינים  מבוא  א. שחרור   הנפש   בחוויה   האסתטית  ב. תפיסתו   האמנותית   של   שופנהאור  ג.  חשיבותה   של  התפיסה  האסתטית  ד. אסתטיקה  וקדושה  ה. התבטאות  הקדושה  בדירוג  האמנויות      –   אדריכלות     –   ציור   ופיסול   –   שירה – אמנות  הכתיבה       –    מוסיקה ו.  דיון   קצר   באסתטיקה   של  שופנהאור  וקאנט  סוף  דבר   ביבליוגרפיה