תוכן ענינים
1 . מבוא  3
2 . שער ראשון: היקף האחריות המקצועית  4
2 .1 המסגרת הנורמטיבית לרואה החשבון 4
2 .3 הפרת חובת הזהירות המקצועית  7
2 .4 פרשנות בפסיקה  7
2 .5 ממשל תאגידי בוועדת גושן 11
2 .6 הפרקטיקה המקובלת  14
2 .7 סיכום שער ראשון 14
3 . שער שני: היבטים בהצעת הקודיפיקציה  16
3 .1 ההסדר המצוי 16
3 .2 המיקום הגאומטרי של הדיון בנזק כלכלי 16
3 .3 עוולת הרשלנות  17
4 . שער שלישי: הנזק הכלכלי הטהור  18
4 .1 שיקולי המדיניות  18
4 .2 התפתחות הפסיקה  21
4 .3 פיתוח הפסיקה  22
4 .4 נזקים בשל הסתמכות על בעלי מקצוע רשלניים   23
4 .5 המגמה ושיקולי המדיניות בפסיקת העליון
5
4 .6 פסיקת בתי משפט מחוזיים רלוונטית  26
4 .7 סיכום שער שלישי 27
5. שער רביעי: התאוריה הכלכלית בדיני הנזיקין 28
5.1 תוחלת הנזק  29
5.2 מטרות המשנה של הגישה הכלכלית למשפט  29
6 . שער חמישי: משטר רשלנות  31
6 .1 דיני הרשלנות  31
6 .2 אנטי ביטוח  32
6 .3 אחריות חוזית יורדת  32
6 .4 אחריות כוללת בגין נזקים עודפים   32
6 .5 מערך אי הודאות  33
6 .6 דוקטרינת הנזק הראייתי 33
6 .7 הצורך בהתערבות שיפוטית  34
6 .8 נוסחת הנד  36
6 .9 הכשלים בנוסחת הנד  36
6 .10  סיכום שער חמישי 37
7. שער שישי: רגולציה – ארה"ב תחילה  38
7.1 פעולות באחריות המבקר הפנימי 39
איתור ומניעה  39
7.2 חקירה  40 7.3 חסרונות  41
7.4 יתרונות  41
8 . שער שביעי: היקף חובת הזהירות המקצועית  43
8 .1 משפט משווה אנגליה  47
8 .2 משפט משווה ארה"ב  53
8 .3 גישות שונות בשאלת היקף האחריות של רואה החשבון 56
9. סיכום  57
1 0. ביבליוגרפיה  58
תקציר בעבודה זו אבחן מהו היקף אחריותם של רואי חשבון כלפי צדדים שלישיים שהסתמכו עליהם.
בישראל מעורבותו של רואה החשבון בחיי העסקים, איננה מתמקדת עוד רק בתפקיד הסטטוטורי שחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן – חוק החברות ) ייחד לו בסעיף משפטים4 (א), ביקורת חשבונות, אלא היא אף חרגה מכך, ואין לך עסקה כלכלית גדולה ורצינית שלא עברה בדיקה מקיפה מצד רואי החשבון של הצדדים לה.
בדיקה שעל סמך תוצאותיה מתקבלות החלטות מכריעות ובניהן:
כדאיות העסקה, האם להתקשר בעסקה, באיזה מחיר, מה שיעור הרבית שיידרש, האם לתת את האשראי למבקש, האם לרכוש את המניות של חברה פלונית ועוד. יש ועסקאות קמות ונופלות על סמך חוות הדעת של רואה החשבון.
ככל שהולכים ומתרחבים העסקאות ומורכבותם כך גדלים מעמדם ותחומי אחריותם של רואי החשבון.
המשקל שמייחס הציבור למעמדו של רואה החשבון הוא כה רב עד כדי שלעיתים כאשר עסקה כלשהי נכשלת מחפשים את האשם ברשלנותו של רואה החשבון אשר בדק את העסקה או נתן את חוות דעתו על הדו"חות הכספיים.
לפיכך, חשוף רואה החשבון לתביעות בגין רשלנות מקצועית, לא רק מצידו הישיר של הלקוח, אלא גם מצידם של צדדים שלישיים שונים, כגון משקיעים בפועל, משקיעים בכוח, נושים ועוד.
היקף התביעות כנגד רואי חשבון בארץ ובעולם הלך וגדל באופן ניכר לאורך עשרות השנים האחרונות.
עובדה זו עשויה לפגוע באמינות שהציבור רוחש לרואה החשבון וברווחיות המקצוע.   המדובר כאן בנזק כלכלי טהור, שבעבר הייתה מקובלת העמדה של כלל השלילה, שנקודת המוצא שלה הייתה שאין להטיל אחריות בגין נזק כלכלי טהור ברשלנות, אלא בגין נזקים פיזיים ונזקים נלווים.
בתי המשפט הגיעו למסקנה כי זהו פטור גורף מידיי והחליטו להטיל אחריות, כפי שנראה בהמשך. בחיבור זה אנסה לברר שתי שאלות מרכזיות:
האחת, מהי הפרת חובת הזהירות המקצועית.
השניה, מהו היקפה של חובה זו. כן אנתח גם את התאוריה הכלכלית לדיני הנזיקין בהקשר לכך.