נושא העבודה :
" הזיהום הסביבתי של מפעלי הכימיקלים ברמת חובב – ניתוח מוסרי" שאלת המחקר: "מידת אחריותן המוסרית של חברות הכימיקלים ברמת חובב להשלכות הזיהום האקולוגי לסביבה ולאוכלוסיית הנגב" עבודת פרה-סמינריונית קורס "מוסר ועסקים"         תוכן עניינים
  מבוא – הצגת נושא העבודה והבעיה המוסרית …
  עמוד  3
היבט כלכלי –  סקירה כללית של פעילותן העסקית של מפעלי הכימיקלים ברמת חובב והצגת הנזקים הסביבתיים כתוצאה מפעילות זו
   עמוד  5
הצגת המיתוסים בעולם העסקים בהקשר למפעלי  הכימיקלים המזהמים וכן ניתוח הביקורות על המיתוסים …
   עמוד  7
דיון בביקורות על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית בהקשר למפעלי רמת חובב–   עמוד   8   היבט חוקי/משפטי – הריסונים הפנימיים והחיצוניים, החקיקה הקיימת , מגבלותיה ואכיפתה —    עמוד 10 היבט מוסרי – אחריותן המוסרית של חברות הכימיקלים ברמת חובב ניתוח פעילות החברות באמצעות מודל בעלי העניין —   עמוד  13
יישום נושאים נוספים מחומר הלימוד , מאמרו של הופמן, תועלתנות  —     עמוד 16
סיכום ומסקנות אישיות
    עמוד 19   ביבליוגרפיה …
    עמוד 21
 מבוא
– סקירת נושא העבודה והצגת הבעיה המוסרית אוכלוסיית הנגב מונה כיום כ- 413 אלף נפש, שהם כ- % 9
מכלל תושבי.
כולם חיים בהגשמה את החזון הציוני של הפרחת הנגב והשממה עפ"י חזונו של דויד בן-גוריון.  המועצה התעשייתית רמת חובב, נמצאת כ- 12 ק"מ מדרום לבאר-שבע ומשתרעת על פני שטח של כ- 23,000 דונם.
בסוף שנות השבעים הועברו המפעלים "תרכובות ברום" ו"מכתשים" מבאר-שבע לאזור רמת חובב אשר נקבע כאזור לתעשייה כימית בנגב.
את ההקמה והניהול, קיבלה חברת "מבני תעשייה" מהממשלה.   בשנת
1 989 הוקמה המועצה התעשייתית מתוקף חוק. המועצה משתרעת על פני שטח של כ- 23,000 דונם וממשיכה להתרחב תוך ביצוע שינויים באתר הקיים. מטרת המועצה לספק שירותים למפעלים ולשטחים הפתוחים שבתחומה.
בתחומי המועצה פועלים כ-17 מפעלים, שברובם מוגדרים כבעייתיים מבחינה סביבתית המועצה מהווה פארק תעשייתי מרכזי לתעשייה כימית ולתעשיות כבדות אחרות. באזור מרוכזים כ-20 מיתקנים ומפעלים, שמועסקים בהם כ-4,000 עובדים ושמייצרים ביותר ממיליארד דולר וחצי בשנה.
מפעלים אלו בעלי פוטנציאל סיכון לסביבה, וריכוזם באזור תעשייה זה נועד להרחיקם מריכוזי אוכלוסייה. בהנהלת המועצה משתתפים נציגי משרד הבריאות, מועצה אזורית רמת נגב, מועצה אזורית אשכול, עיריית באר-שבע, משרד התמ"ס ושלושה נציגי מפעלים.
נציגי המשרד לאיכות הסביבה והמגזר הבדואי מוזמנים כמשקיפים. (האתר הרשמי של מועצת רמת חובב) זיהום הסביבה על ידי מפעלי רמת חובב  מתבטא במפגעי ריח, בזיהום הקרקע, זיהום מים ובזיהומי אוויר חמורים.
מפגעים אלו מאיימים בעיקר על בריאותם של תושבי הנגב הצפוני הכוללים את שכונותיה הדרומיות של באר שבע, רביבים וירוחם, וכמובן את השבט הבדואי אל-עזמה המתגורר בוואדי נעם, ושוכן מול אזור התעשייה רמת חובב. בין המפעלים באזור התעשייה רמת חובב: מכתשים- אגן המייצר קוטלי חרקים, וקוטלי עשבים, וחברות בת אחרות של שניים מן התאגידים הגדולים בישראל: כור, וכימיקלים לישראל. למועצה התעשייתית של אזור התעשייה רמת חובב יש סמכות מוניציפאלית על האזור והיא האחראית לפיתוח התשתיות ולמתן רישוי לעסקים הנמצאים בשיפוטה.   הזיהומים הסביבתיים בקרבת המפעלים מייצרים מפגעים אקולוגיים קשים לסביבה , אשר באים לידי ביטוי בזיהום הקרקע, מי התהום, הנחלים בקרבת המקום, זיהום האוויר ועוד.
מפגעים אלו הינם חמורים ביותר וספק אם יהיה ניתן לתקנם בדורות הבאים.  (ברכה עמית, 2007) החשיפה הממושכת של תושבי האזור לחומרים המסרטנים והרעילים הנפלטים לאוויר, לקרקע
ולמים, מהווה איום מתמשך על חייהם ובריאותם.
בנוסף סובלים תושבי האזור מריחות מעוררי בחילה הנגרמים ממתקני הטיפול בפסולת המסוכנת ומבריכות האידוי בהם משליכים המפעלים התעשייתיים את הפסולת הרעילה שלהם. " השילוב של הריח עם מחלות הנשימה נראה לי הגיוני, אומר ג'מאל דנפירי, אביה של סאלי.
שלושת ילדיו לוקים באסתמה כרונית. לפני תשע שנים, כשלילדה הראשונה בת ה-13
אמרו שיש אסתמה קשה, התפלאתי. אבל כשזה התגלה גם בשני הילדים הקטנים, זה היה מוזר.
אנחנו, הבדואים, חיים מתמיד באוויר הפתוח ללא כל בעיות. עכשיו רוב האנשים בשבט לא לגמרי בריאים. לרבים יש סחרחורות, בעיות נשימה, בעיות בעיניים.
הילדים שלי חיים על כדורים ואינהלציה.
כל החיים סביב המחלות שלהם " (טל אריאל, 
2 009).
גם עובדי האתר, כ-4,000 מהם תושבי האזור, חוששים לנזק הבלתי הפיך הנגרם לבריאותם כתוצאה מהחשיפה המאסיבית לזיהום האוויר, הקרקע, והמים.
נראה כי, הרשויות לא פועלת בכל האפיקים האפשריים על מנת למצוא פיתרון לבעיה, פועלות לרוב ממניעים כלכליים, מקלות במתן רישיונות עסק ונמנעות מלקבוע תקנות המחויבות על פי חוק.   לכלל סיכונים לעיל, נוסף המיזם של  משרד הביטחון אשר מתכנן להקים בצומת הנגב, במרחק 10 ק"מ מאזור התעשייה, את קריית ההדרכה הראשית שלו, שאליה יעברו  מספר  בסיסי הדרכה גדולים ממרכז הארץ.  בעיר הבה"דים ישהו אלפי חיילים. במאמר שפרסם זוהר בן ישי, הזהיר כי "חיילים אשר ישרתו בקריה החדשה  עלולים לסכן את בבריאותם.
אנו עדים לדהירה מטורפת לעבר העברת הבסיסים לדרום.
שיטת ה-BOT וטיהור השם אינסטנט שנעשה לרמת חובב הם כנראה רק חלק קטן מהאמצעים להחשת המעבר דרומה. יש הרבה מרוויחים מהדהירה הזו, הרבה מקבלי החלטות שרוצים שזה יקרה בקדנציה שלהם, אבל טובת הכלל נפגעת. לא ניתן לראות זאת כעת אך מדובר בתהליך בעל השפעה עצומה, ובמהלך המרוץ לשם מתפספסים פרטים קטנים ומלוכלכים והזדמנויות סביבתיות וחברתיות גדולות שלא יחזרו" (זהר בן ישע, 2010).  יש הטוענים כי בעיות מוסריות וסביבתיות מתחילות בבעיות כבדות משקל של החברה  ,  עדות לכך  ניתן למצוא במאמרו של ברקליר "סביבה, מגדר, גזע בפרספקטיבה גלובלית"  : "הרשו לי להיות ברור מאוד על דבר אחד, אנחנו לא סתם מדברים על בעיות סביבתיות, אנחנו מדברים על מערכות הסביבה והחברה. עיקר הבעיה היא כי הדמוקרטיות הפוליטית הקפיטליסטית.
הקפיטליזם הגלובלי הוא מטבעו אנטי אקולוגי. במוקדם או במאוחר, כלכלת שוק, שעצם כל החיים בנויים סביבה – תגרום להריסת כדור הארץ. הבעיה היא מערכתית, לא רק מוסרית – היא מתחילה בבעיות חברתיות כבדות משקל כגון : בגזענות , בסקסיזם, הפליה, מגדר דיפרנציאלי , ניצול ושליטה, הבדלי מעמדות עוד – כל אלו מערערים את העתידה של הפלנטה הזו".
 (Belkhir, Jean Ait, 1997).
"הסביבה שמקיפה אותנו, הכוללת את האוויר שאנו נושמים, האדמה, הים, האגמים והנהרות, מהווים מעין שיקוף ריאות של תיפקודי החברה. להרכב המזהמים בסביבה תורמים האוכלוסייה, התעשייה והחקלאות, כמו גם מזהמים טבעיים שקיימים בסביבה.
פליטות הגזים והפיח מכלי הרכב וממפעלי התעשייה, נמנים עם מזהמי האוויר הגדולים. כמויות הגזים הרעילים שמשתחררות עומדות על מיליוני טונות בשנה". (לוטי זילברמן,2000).
בעבודתי זו, אבקש להציג את הנזקים הנגרמים כתוצאה מזיהום תעשייתי והתייחסותו של הסקטור העסקי להיבטים הכלכליים הצרים של ארגוניהם מבלי להביא בחשבון את הקשר המחבר בין הסביבה הארגונית, הסביבה החברתית והסביבה הבינלאומית, שהסביבה האקולוגית חיונית להן וקובעת את איכות החיים של היושבים על כדור הארץ. בעבודתי אבקש לטעון, כי הזיהום התעשייתי פוגע ברובדי חיים שונים של החברה, כמו באיכות הסביבה, באיכות חיי התושבים ובבריאותם, בטבע , בבעלי החיים ובחברה בכלל  . בעבודה אבחן את שאלת המחקר : "מהי מידת אחריותן המוסרית של חברות הכימיקלים ברמת חובב על השלכת הזיהום האקולוגי לסביבה ולאוכלוסיית הנגב ?" בנוסף אבדוק האם וכיצד חברות הכימיקלים פועלות על מנת לצמצם את הנזק הסביבתי שנובע מזיהום מפעליהן ברמת חובב והאם הן מטפלות בנזקים אשר נגרמו כבר לאוכלוסיה ולסביבה. מטרת העבודה היא בעיקר לבחון האם התנהגותם של הגופים אלו היא מוסרית ומה ניתן לעשות על מנת להפחית את הפגיעה זו. בחלקה הראשון של העבודה אציג את ההיבט הכלכלי של מפעלי הכימיקלים ברמת חובב,  אציג את פעילותם הכלכלית של המפעלים ואבחן את  המיתוסים.
בנוסף אדון ביקורות של הכלכלה הקלאסית אשר תואמות למקרה רמת חובב.
בחלקה השני של העבודה, אבחן את ההיבטים החוקיים והמשפטיים של פעילות חברות הכימיקלים והנזק המצטבר כתוצאה מזיהום זה.
אבחן את הנושא גם ברמת הריסון הפנימי של המפעלים ורק ברמת הריסון החיצוני, משמע החקיקה הקיימת ומידת אכיפתה על ידי הגופים המוסמכים לכך.
בסיומו של פרק זה אדון במגבלותיו של הריסון החיצוני  ובביקורות.
בחלקה השלישי של העבודה, אבחן בדרכים שונות את ההיבט המוסרי של פעילותן של חברות הכימיקלים ברמת חובב. הבחינה תבוצע ע"י ניתוח מודל בעלי העניין. בנוסף, אציג כלים נוספים מחומר הלימוד לבחינת התנהגותן המוסרית של המפעלים ברמת חובב . כגון, מאמרו של הופמן על יחס הפירמה לסביבה , תועלתנות, כשל נטורליסטי, אינטרס עצמי נאור ועוד.
בסיום העבודה,  אסכם את הנושא, תוך הצגת מסקנות אישיות בנוגע לסוגיות המוסריות אשר הוצגו במהלך העבודה.