אלה 1
מדינה דמוקרטית פועלת לפי עיקרון שלטון הרוב, ולשם הסדר החברתי נכתבו חוקים הקובעים לכלל אוכלוסיית המדינה כיצד לפעול. מחד-גיסא ציות לחוק הוא יסוד דמוקרטי, שבלעדיו אין סדר חברתי, ומאידך גיסא חופש המצפון הוא זכות דמוקרטית, ולא דמוקרטי להכריח אדם לפעול בניגוד למצפונו. לעתים נוצרת סתירה בין מה שמתחייב מציות לחוק לבין הדרך שבה מתיר לו מצפונו של אדם לפעול. אלא שאם ההחלטה להישמע לחוק כלשהו תהיה נתונה בידיו של כל פרט ופרט לעשות כראות עיניו, נגיע לפירוק כל המסגרות והציות לחוק, והדמוקרטיה והסדר החברתי שהיא מביאה איתה יקרסו.
א. הנימוקים שמביאים שופטי בג"צ להחלטתם לדחות את העתירה עפ"י סעיפים 12 ו-13
הם שמבחינה משפטית עמדת מערכת המשפט הישראלית ברורה.
מטעמי מצפון ניתן לפטור משירות צבאי אישה, אם הוכיחה שטעמים שבמצפון או בהווי משפחתי דתי מונעים ממנה לשרת בצבא. ליוצא צבא גבר לא מצויה הזכות לפטור משירות צבאי מטעמי מצפון. שר הבטחון רשאי, אם מצא לנכון בהתחשב בשיקולים צבאיים וטעמים אחרים כמו טעמי משפחה, לפטור יוצא-צבא משירות, אם טעמי מצפון לא הוזכרו באופן מפורש, אלא נכללים בטעמים אחרים.
ואכן קרו מקרים אינדיבידואלים שמחויבי גיוס קיבלו פטור מטעמי מצפון. אבל, גם במדינות כמו ארה"ב ובריטניה שבה ניתון פטור משירו צבאי מטעמי מצפון, אין הפטור הזה ניתן אלא כאשר הסרבנות היא כללית, כאשר אדם הוא פציפיסט ודוגל באי-אלימות בתור שכזו ובאופן כללי. פטור משירות צבאי מטעמי מצפון אינו ניתן גם במדינות הללו כאשר הסרבנות היא בררנית, ונובעת משיקולים אידאולוגיים-פוליטיים נגד אלימות כלפי קבוצות מסוימות, או במקומות מסוימים. המקרה שהובא לפניהם בבג"צ הזה היה של סרבנות סקלטיבית מובהקת. העותר היה חייל מילואים… (המשך)