כיצד נותנים לנו החושים תמונה על העולם הסובב אותנו?
   G   מדוע אנו מתרגשים, נמשכים לאנשים מסוימים וחשים איבה כלפי אחרים?
   G   כיצד אנו לומדים ופותרים בעיות?
   G   מדוע אנו שוכחים מהר דברים מסוימים, וזוכרים דברים אחרים שנים רבות?
   G   מדוע אנו ישנים – ומה קורה כשאנו נרדמים? האם לחלומות שאנו חולמים יש משמעות?
     שאלות אלה, ושאלות רבות ואחרות הקשורות בחיי היום-יום שלנו, הן מן הנושאים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה. היות ונושאים אילו נוגעים לכל אחד מאתנו, כולנו פסיכולוגים במידה זו או אחרת. עם זאת גישתנו שונה מזו של פסיכולוגיים מקצועיים אשר חוקרים את הנושאים הללו בדרך שיטתית ומיישמים את הידע המצטבר לעזרתם ולרווחתם של בני האדם.
     אם כך אנו למדים כי הפסיכולוגיה הנה דיסציפלינה חוקרת החותרת להגיע לכללים המסבירים תהליכים אישיים ובין אישיים, וזהו למעשה גם מקצוע מעשי.
     אחד מחלוצי הפסיכולוגיה המדעית, הרמן אבינגהוס נהג לומר שלפסיכולוגיה עבר ארוך אבל היסטוריה קצרה. הנושאים של הפסיכולוגיה העסיקו פילוסופים במשך אלפי שנים והפילוסופיה הינה אחת הדיסצפלינות העיקריות שמהן התפתחה הפסיכולוגיה. הדיסציפלינה השניה בה טמונים מקורותיה של הפסיכולוגיה היא הביולוגיה.
     פסיכולוגיה – פירושה ביוונית – מדע-הנפש, אפשר להגדירה כמחקר מדעי של התנהגות ותהליכים מנטליים (שכליים ונפשיים) – הגדרה זו למעשה מכסה מגוון רחב של נושאים עשיר להפליא.
     בעבודה זו נתמקד בדיסצפלינות שעליהן נבנתה הפסיכולוגיה ונוכל לעמוד מקרוב על הגישות השונות שהתפתחו, דרכי המחקר וההיבטים השונים שלא בהכרח סותרים זה את זה, אך יכולים להתמקד בהיבטים שונים של אותה תופעה מורכבת.
     שורשי הפסיכולוגיה המודרנית נעוצים עוד במאות הרביעית והחמישית לפנה"ס. הפילוסופים היוונים הדגולים סוקרטס, אפלטון ואריסטו הציגו כבר אז שאלות יסוד באשר לחיי הנפש כדוגמת מהי מציאות ומהי תודעה והאם מטבעם בני האדם הם רציונליים או אי רציונליים, והאם אנשים מסוגלים לבחירה חופשית.
שאלות אלה החשובות עתה ממש כפי שהיו לפני אלפיים שנה עוסקות כיום בבעיה של הרוח ובתהליכים השיכליים.
     בעבודה זו סקרנו מושגים ונושאים הנחקרים בפסיכולוגיה כמדע ועל נקודות הראות שמאמצים כדי לחקרם יכולים אנו לעיון בשיטות המחקר המשמשות לבחינתם, כי שניתן להסיק ולהגדיר, פסיכולוגיה היא מחקר מדעי של התנהגות ותהליכים נפשיים ושיכליים. המונח מדעי פירושו כי שיטות החקירה המשמשות לאיסוף נתונים הן:
– ללא משוא פנים, בכך שאינן עדיפות, השערה אחת על חברתה.
-אובייקטיביות, בכך שהן מאפשרות לאנשים אחרים, המוסמכים לכך, לחזור על התצפיות להגיע   לאותן מסקנות.
ניתן לומר כי אחדות מן השיטות משרתות היבטים מסוימים יותר מאחרות, כל שיטה יכולה לשמש לכל היבט.
     הפסיכולוגיה המדעית נוסדה בשלהי המאה ה – 19, הרעיון היסודי מאחורי התהוותה היה, כי רוח והתנהגות – כמו כוכבי הלכת או הכימיקלים או האיברים הפנימיים בגוף האדם יכולים להוות נושא לניתוח מדעי. בראשיתה של הפסיכולוגיה היה עירבוב מסוים בין שאלות בפילוסופיה לשיטות בפיזיולוגיה ,אבל שתי הגישות האלה היו ברורות ונבדלות דיין בכדי להגיח מן הבלבול כגישות הקוגנטיבית ,והביולוגית בפסיכולוגיה      גירסת המאה ה –
1 9 לנקודת הראות הביולוגית שונה שוני ניכר מן הגירסה של ימינו כיוון שאז היה הידע על מערכת העצבים זעום יחסית .אף על פי כן ,התפתחות הפרספקטיבה הזאת היתה רצופה בדרך כלל בהשוואה לזו של הפרספקטיבה הקוגניטיבית.
     ההיבט הקוגניטיבי של המאה ה – 19 התמקד בעיקר בחוויות נפשיות, ונתוניו היו ברובם הגדול תצפיות עצמיות ולבשו צורה של "התבוננות פנימית" (אינטרוספקציה), התבוננות מתייחסת להסתכלות ולתיעוד על ידי הפרט את טבע תפיסותיו החושיות, מחשבותיו ורגשותיו.
     האינטרוספקציוניזם איננו מהווה חלק מתריע בהיבט הקוגניטיבי המקובל כיום.
כפי שניראה, תגובות של מספר פסיכולוגים והתבוננות פנימית מילאו תפקיד בהתפתחות היבטים מודרניים אחרים.
תוכן העניינים
מבוא –.. 1
המקורות הפילוסופיים של הפסיכולוגיה . 3
המקורות הביולוגיים של הפסיכולוגיה – 6
הסטרוקטוראליזם או הגישה המיבנית … 7
הפונקציונליזם . 7
ההיבטים המודרניים -… 8
ההיבט הביולוגי 8
ההיבט ההתנהגותי/ביהביוריסטי — 9
ההיבט הקוגניטיבי — 10 ההיבט הפסיכואנליטי – 12
ההיבט הפנומנולוגי — 13
יחסים בין היבטים — 14
הגישה המדעית –… 16
סיכום — 18
בבליוגרפיה .. 20