המהפכה הקיינסיאנית והרלוונטיות של קיינס לזמננו ג'ון מיינארד קיינס (1883-1946) היה כלכלן ונחשב לאבי האסכולה הקיינסיאנית. האסכולה הקיינסיאנית צמחה מתוך האסכולה הניאו-קלאסית. אמנם קיינס מתח ביקורת על היבטים מסוימים בתוך הכלכלה הניאו-קלסית, אך הוא עשה שימוש בשיטות והנחות של כלכלנים ניאו קלאסיים.
רעיונותיו של קיינס צמחו מתוך החרדות של השפל הגדול. קיינס אימץ גישה שהתגדרה בגבולותיה של הכלכלה המצרפית, ושורשיה נעוצים בחרדה המתפשטת מפני קיפאון מחזורי. קיינס הניח את קיומו של מתאם גבוה בין ההכנסה הלאומית ובין רמת התעסוקה. הנחה זאת תוכל להיות תקפה, אם בטווח הארוך מתעלמים מן השינוי הטכנולוגי. בנוסף קיינס הניח כי הקובעים הישירים של ההכנסה הם הצריכה וההוצאה להשקעה, כלומר כל סכום כסף שמוצא על מוצרים או שירותים הופך להכנסה. "כאשר ההתפכחות נוחתת לפתע על שוק אופטימי מדי ורווי מדי, הנחיתה תהיה פתאומית ואפילו הרסנית. יתר על כן, החששות והספקות בדבר העתיד, המתלווים לקריסת היעילות השולית של ההון, גוררים מטבע הדברים עלייה חריפה בהעדפת הנזילות וכתוצאה מכך גם בשער הריבית. לכן העובדה שקריסת היעילות השולית של ההון נוטה להיצמד לעליית שער הריבית עלולה להחמיר מאוד את ירידת ההשקעה." רמת הצריכה נקבעת עפ"י גודל ההכנסה, עפ"י קיינס, וככל שההכנסה גדלה כך אחוז ההוצאה מתוכה קטן, מושג הנקרא "פונקציית הצריכה". …