עוד בתחילת המאה העשרים עולה השאלה מהו ארגון וכיצד בנויה המערכת הארגונית. בעקבות אותן שאלות גובשה הגישה הפורמלית שניסתה להבין ולהסביר ארגון דרך מימד של יחסי עובד-מעביד, מפקד-פקוד. אחד מחלוצי הגישה הפורמלית, היה הנרי פיול (19
5 -1841), יליד האליטה הצרפתית, שבמהלך עבודתו במפעל, גיבש את התיאוריה הניהולית שלו, הנודעת בכינוי: "ארבעה עשר העקרונות של פיול", וזיכתה את פיול באות לגיון הכבוד הצרפתי. בעבודתנו זו,  בחרנו לעסוק בחלק מספרו של חיים גזיאל, "מחשבה מנהלתית בת זמננו", המציג, בין השאר, את התיאוריה הארגונית של פיול. בחרנו לעסוק בו מתוך אמונה כי תיאוריה זו מייצגת בצורה הטובה ביותר, לדעתנו, את המערכת הארגונית על כל גווניה, וכוללת בתוכה, כמו שנראה בהמשך, התייחסות לכל חלקי הארגונים ובעלי תפקידיו. בחלק הראשון של העבודה, אנו נסכם את החלק מספרו של גזיאל העוסק בתיאוריה של פיול. בחלק השני, אנו נציג את ביקורתנו התומכת בעמדותיו של פיול, תוך חיזוק עמדה זו באמצעות "פרק 5: סמכות ושליטה", מתוך ספרו של סמואל יצחק, "ארגונים- מאפיינים מבנים ותהליכים". לבסוף נציג את סיכום העבודה ומסקנותינו.