תוכן עניינים:
·         מבוא
.3-4
·         מהי אתיקה סביבתית? –5-6
·         אתיקה סביבתית ושיקולים כלכלים בתעשיית הבידור -7-11
·         בעלי עניין ומיתוסים בעולם העסקים …12-14
·         הכנסות מצד התעשייה ומדינה –.משפטים-16
·         שאלת המחקר –האם הקפיטליזם גורם                                                            לתעשיית הבידור להתנער מאחריות? …17-22
·         סיכום –..23-
5 ·         ביבליוגרפיה -..26-27
מבוא:
כמעט בכל עשור מאז שנות החמישים נחשפת בעיה סביבתית חדשה הנובעת מגידול האוכלוסייה ומההתפתחות הטכנולוגית והכלכלית, ומרעידה את אמות הספים בתחום הפוליטי והסביבתי.
בשנות החמישים הרבו לדבר על היווצרות הערפיח, בעיקר בשל גידול שעורי המנוע, פליטה של גזים וזיהום בתוך ערים; בשנות הששים עלה על סדר היום הנושא של שטיפה של דשנים, כימיקלים ומדבירים למיניהם וקליטתם בקרקע ובמים –  הכניסה של הכימיקלים והדשנים לשרשרת המזון, ההשפעה על החי והצומח וההשפעה על האדם. בשנות השבעים עלה על סדר היום נושא ההתמעטות של המשאבים. בשלהי שנות השבעים גבר העניין בנושא של אנרגיה גרעינית והשפעתה על הסביבה. בשנות השמונים הרבו לדבר על גשם חומצי; בשנות התשעים עלה על סדר היום נושא החור באוזון. נושאים חדשים שעלו בשנות התשעים היו: ההתחממות של כדור הארץ בעקבות פליטת גזי החממה לאטמוספרה ובעקבות זאת הפשרת הקרחונים, עליית מפלס מי הים – שיטפונות, בצורות, ההתמעטות של עולם החי והצומח והכחדה של מינים. אדם סמית, הגדיר את האנשים בכלכלה הקלאסית כבני אדם בעלי צרכים, ותמורת מילוי צרכיהם הם ישלמו הרבה כסף.  אחד מצרכי האדם הוא בידור, בני האדם צורכים סוגי בידור שונים, ללא כל חשיבה מעבר, סוג "הבידור" הרלוונטי. אדם המגיע לזירה, בה מתבצעת מלחמת שוורים, זונח כל עקרון מוסרי  הומאני, והוא הופך ברגע לצרכן, המנסה למלא חלל מסוים בחייו, חלל אשר כסף מצליח למלא באופן מושלם. כאמור, ענף מלחמת השוורים בספרד, הוא ענף הפונה בעיקר לתיירים, כאלה שבכדי להשיג את המרב מטיולם בספרד, יתנו את מיטב כספם למכונה המאוד משומנת, הנקראת מלחמת השוורים. ענף ה "בידור" -מלחמת שוורים בספרד, הינו ענף שלמעשה הפך לתעשייה גדולה ועשירה, המגלגלת 1.4 מיליארד דולר בשנה בקרוב.
אחד הנושאים המרכזים שיעלו בעבודתנו היא האתיקה הסביבתית  בתעשיית הבידור -שעוסקת בערכים, בעקרונות ובפרוצדורות האמורות להנחות את היחסים בין אדם לסביבה והיא מבררת את מקומו של האדם בתוך הסביבה. בהקשר זה היא שואלת שאלות כמו: כיצד ניתן להגן על הסביבה ועל האדם החי בה? כיצד ניתן להגן על הדור הנוכחי ועל הדורות הבאים.
חלק משאלות שעלו  בעבודתנו  היא  "מה צריכים להיות העקרונות והנורמות המנחים ביחס לסכנות ולהתפתחויות הסביבתיות המאיימות על חיי האדם ?"הגישה התפתחה בשנות התשעים כתוצאה משילוב בין אסטרטגיות שונות בתחום ניהול הסביבה וצמיחה כלכלית. המפגש במסגרת גישה זו הוא בין הגישה הוותיקה של ניהול סביבתי לבין הגישה הקפיטליסטית הסביבתית לבין תעשיית הבידור. זהו מפגש שאינו נטול מתחים וסתירות פנימיות, ומטבע הדברים הוא אפוף במידה גבוהה של חוסר בהירות ומתח בין אוריינטציות שונות: אינטרסים של יזמים לעומת אלה של מתכננים, פיתוח לעומת שימור. הגישה של פיתוח חכם משלבת בין האסטרטגיות תוך ניסיון לצמצם את הסתירות והמתחים ולהדגיש את התועלות ההדדיות. מבחינה היסטורית, אומרת הגישה של ניהול הסביבה בכלכלת שוק, כי הדרך לפיתוח וצמיחה כלכלית כרוכה בפגיעה מסוימת בסביבה לפחות בראשית התהליך. אך במהלך המחקר ערכנו בדיקה האם ישנה  דינאמיקה במאה ה21- בין אתיקה הסביבתית  לתעשיית הבידור ?.