"הביטוח הסיעודי" עבודת סמינריון קורס "ביטחון סוציאלי" מספר קורס 10558
נושא :                    שם המגיש : זיו אדלר ת.ז : 037340874
  " מעמדו של חוק ביטוח סיעוד בישראל אל מול – החוקים המקבילים במדינות המפותחות ב- OECD " תוכן עניינים
מבוא – הצגת הנושא, שאלת המחקר ומתודולוגיה .    עמוד 3
תיאורו של חוק ביטוח סיעוד בישראל .     עמוד 5
יישומו של חוק ביטוח סיעוד בישראל – סקירת מצב –..     עמוד 9
תיאור החוקים ומערכת הסיעוד במדינות המפותחות ב-OECD    עמוד 13
השוואת חוקי ביטוח סיעודי בין ישראל לבין המדינות המפותחות ב-OECD–..   עמוד  20 דיון בממצאים .
   עמוד 26
סיכום  – מסקנות, המלצות ודעה אישית  –..   עמוד 30   ביבליוגרפיה –
  עמוד  35
מבוא – הצגת הנושא ,שאלת המחקר ומתודולוגיה   בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה בתוחלת החיים ובקצב גידול של אוכלוסיית הקשישים בישראל. מגמה זו שהיא מבורכת בפני עצמה מפני ששאיפת כלל הציבור היא לזכות להגיע לזקנה ושיבה טובים, מדגישה את הצורך הגובר ובחשיבותו של הביטוח הסיעודי בישראל. ישראל אמנם נחשבת למדינה צעירה ושיעור הקטינים בה הוא מהגבוהים בעולם המפותח, יחד עם זאת לפי הערכתו של  הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), עד לשנת 2050 יגדל פי 2.5
שיעור בני ה-80+  באוכלוסייה בישראל. "חוק ביטוח סיעוד" אושר בכנסת בשנת 1980 והפעלתו החלה בפועל באפריל 1988.   לחוק שני יעדים עיקריים :
להשאיר את הקשישים במסגרת הקהילה זמן ממושך ככל יותר, על ידי מתן טיפול אישי לאלה מהם הזקוקים לעזרה בתפקוד היומיומי וכן לסייע למשפחות המטפלות בהם. החוק מקנה זכאות לגמלה לכל מבוגר תושב ישראל (אישה מעל 60 וגבר מעל 65), המוגבל בתפקודו והעומד במבחן הכנסות ובמבחן תלות בעזרת הזולת היום-יום ובתנאי שהוא מתגורר בקהילה. מבחן ההכנסות, שכלליו נקבעו בתקנות החוק, הוא מבחן אישי כתנאי לקבלת גמלה בעין – דהיינו שירות סיעודי מן הביטוח הלאומי. “ראוי לציין כי חוק ביטוח סיעוד הוא ציון דרך חשוב בחקיקה הסוציאלית בישראל. החוק בישראל כמו הסדרים דומים במדינות אחרות, מבטאים הכרה ציבורית גלויה במוגבלות של הקשישים הסיעודיים הזכאים לקבלת מענים לצורכיהם”. בשנים האחרונות הפתרונות אשר ניתנו לציבור הקשישים הסיעודיים באמצעות החקיקה הקיימת (חוק ביטוח סיעוד וחוק ביטוח בריאות ממלכתי) – אינם מהווים מענה מספיק לצורכי הטיפול של חלקים ניכרים באוכלוסייה.
פערים גדולים נוצרו בין המדיניות הרשמית, המעודדת הישארות בקהילה וטיפול באמצעות עובדים ישראלים, ובין המצב בפועל, שאינו נותן מענה על צרכיה של אוכלוסייה גדלה והולכת של נזקקים לטיפול.
בחלק מהמקרים הצרכים ממומנים באמצעים פרטיים ובחלק מהמקרים לא ניתן להם כל פתרון הולם. הטיפול בקשישים הסיעודיים כיום מתחלק בין ארבע גופים עיקריים :
המוסד ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה וקופות החולים. חלוקה זו מהווה קושי ובעיתיות בפני עצמה עבור הקשישים ובני משפחותיהם. “כמו בישראל, הטיפול בקשישים מהווה אתגר מרכזי גם למערכות הבריאות והרווחה בעולם כולו.
מדינות ה-OECD נמצאות במגמה של הזדקנות, עד 2050 יעלה שיעור בני 80+ לכ-
1 0% מכלל האוכלוסייה, לעומת 4% כיום” . מגמה זו חייבת הערכות כוללת לנושא שכן כאמור גם בישראל צפוי לעלות מספר הקשישים בצורה משמעותית בשנים בקרובות.
“מדינות העולם מתמודדות כיום עם הצורך הכפול:
לפתח מערכות לטיפול ממושך, שיענו על הצרכים הבסיסיים של המוגבלים תוך ריסון עלויות וכן ליצור איזון הולם בין תפקיד המשפחה לתפקיד המדינה.
במרבית המדינות המפותחות הוכנו והופעלו תוכניות לטיפול ממושך (טיפול סיעודי).
המדינות הללו התחייבו גם לחולל מספר שינויים משמעותיים, כגון : העברת כובד המשקל מן הטיפול המוסדי לטיפול הקהילתי, הקצאת משאבים ממקור לאומי, העצמת הצרכים ומתן אפשרות בחירה רחבה יותר בין נותני השירותים השונים, כל זאת תוך שמירה על רמת שירות גבוהה וביקורת על נותני השירותים הללו”. בנוסף מקדמות המדינות הגדלת סל השירותים אשר ניתן לקשישים ולבני משפחותיהם בהיקף השירותים ובסוגי השירותים הניתנים. שאלת המחקר שלי בעבודה זו הינה:  "מהו מעמדו של חוק ביטוח סיעוד בישראל אל מול החוקים המקבילים (חוקי סיעוד / חוקי טיפול ארוך טווח)  במדינות מפותחות החברות בארגון ה- OECD". המדינות המפותחות בארגון  ה-OECD אשר נבחרו לצורך השוואה זו הן:  הולנד, גרמניה , דנמרק ויפן בפרק הראשון של העבודה אתאר את חוק ביטוח סיעוד בישראל על מרכיביו השונים. בפרק השני  אבחן את יישומו של החוק בישראל לרבות בעיותיו וחסרונותיו השונים. בהמשך העבודה, בפרק השלישי  אסקור את חוקי הסיעוד ומרכיביהם במספר מדינות מתפתחות ב-OECD (הולנד, גרמניה, דנמרק ויפן) . לאחר מכן, בפרק הרביעי,  אערוך השוואה בין מרכיביהם השונים של חוקי הסיעוד  בישראל ליתר ארבעת מדינות ה- OECD.
אציג את השונה והדומה וכן היתרונות והחסרונות בין התוכניות המוצעות במדינות השונות . בפרק החמישי, אדון בממצאים של כלל הנתונים שהוצגו בעבודה ולבסוף, בפרק השישי, אסכם את העבודה, אציג מהן מסקנותיי מן המחקר וכן אציג  מספר המלצות לשיפור  במערכת הסיעוד  בישראל. מתודולוגיה – הנתונים בעבודה מבוססים על ניתוח מרכיבי חוקי הסיעוד וחוקי טיפול ארוך טווח במדינות השונות וכן על בחינת יישומם בפועל של החוקים במדינות אלו. העבודה מבוססת על מאמרים רבים העוסקים במערכת הסיעוד במדינות השונות וכן על בחינת מידע סטטיסטי ממוסדות הממשל במדינות אלו.
העבודה מנסה לבחון מהם ההבדלים העיקריים בין מערכות הסיעוד בישראל למספר מדינות מפותחות בארגון ה-  OECD.
בנוסף באה העבודה להציג מהן נקודות החוזק והחולשה של מערכת הסיעוד בישראל על מנת לבחון את מעמדו של חוק הסיעוד בישראל ביחס למדינות ה-OECD. ההשוואה מתמקדת במרכיבי ובמאפייני מערכת הסיעוד במדינות השונות תוך מתן דגש לתחומים ולסוגי  השירותים הניתנים לקשישים הסיעודיים ולמשפחותיהם .
במסגרת ההשוואה נבחנו מרכיבים רבים בתוכניות הסיעוד. כגון :  מהם תנאי קבלת שירותי הסיעוד,  השירותים המרכזיים הנכללים במסגרת החוק, שירותים נלווים , הגורמים האחראים לאספקת כלל השירותים במדינה,  מסגרת המימון במדינות השונות, מידת הסיוע למשפחות התומכות בקשישים הסיעודיים, יחס המדינה לחוקים אלו ועוד .